QB15 אני השורש והצאצא של דוד

<איור class="wp-block-embed-youtube wp-block-embed is-type-video is-provider-youtube wp-embed-aspect-16-9 wp-has-aspect-ratio">

התבוננו בחשיבות דבריו האחרונים של ישוע לפני שכתבי הקודש שלנו נסגרים עם תגובתו של השליח יוחנן שקורא לישוע לבוא. מילים אלה חשובות מכיוון שמה שישוע אומר כאן מחזק וממקד את הבנתנו לגבי מי הוא ומדוע הוא חוזר. ישוע כאלפא ואומגה הוא הצהרה עוצמתית של אלוהותו המוחלטת וסמכותו מעל הכל, זהו גם שם שהאב נותן לעצמו בהתג' כ"א 6,7, אנו יודעים בהזדמנות זו שהאב מדבר מכיוון שהוא מתייחס לאלה שמתגברים כבניו. אם כן, שם זה של האלפא והאומגה מדגים את ההרמוניה והאחדות המוחלטת שלו עם האב. אל העברים 1:3 כשהוא מדבר על ישוע אומר כך: "הבן הוא זוהר כבודו של אלוהים והייצוג המדויק של ישותו, המקיים את כל הדברים על ידי דברו רב העוצמה. לאחר שהוא סיפק טיהור לחטאים, הוא התיישב לימינו של הוד מלכותו שבשמיים."  כאשר ישוע אמר, "אני האלפא והאומגה", הוא הצהיר את האמת על מי שהוא. הוא מסוגל להיות האלפא והאומגה, הראשון והאחרון, ההתחלה והסוף, מכיוון שהוא אחד עם האב, והוא ראוי להחזיק במשרה הגבוהה ביותר מכיוון שהוא השה שנרצח לפני יסוד העולם התג' י"ג 8. ישוע כאלפא וכאומגה הוא אלוהים בדמות אדם, אך לא הצורה האדמית מן העפר, אלא הצורה המהוללת הממתינה לנו גם בשובו. הצהרה ראשונה זו של להיות האלפא והאומגה מניחה את הבסיס לשנייה כאשר ישוע אומר "אני השורש והצאצא של דוד" התג' 22:16, ההצהרה הראשונה היא אחת מטבעו הנצחי, השנייה היא אחת מתפקידו הנצחי. מכיוון שהוא 'אלפא ואומגה' הוא מסוגל להיות השורש והצאצא של דוד. ישוע היה כס המלכות הראשון, ורצונו יהיה האחרון. ממלכות קמות ונופלות, גם מנהיגים, כולם בידו הריבונית.  דוד היה מלך, מכיוון שישוע תמיד היה מלך, המלך הקודם שמולך עם האב כבן האלוהים, אך כעת כצאצאיו של דוד, הוא בא כבן האדם למלוך מהר ציון, ומאחד את השמיים והארץ תחת ראש ריבוני אחד שהוא המשיח. בהתג' י"א 15 אנו קוראים: "אז תקע המלאך השביעי בחצוצרתו, והיו קולות רמים בשמים, ואמרו: 'מלכות העולם הזה הפכה למלכות אדוננו ומשיחו, והוא ימלוך לעולם ועד'". כאשר ישוע אמר שהוא השורש והצאצא של דוד, הוא אמר "אני התגשמות כל הנבואות המשיחיות של מלך עתידי ומלכות מפוארת". במלכים א' ט' 5 נאמר: "אז אקים את כסא מלכותך על ישראל לעולם ועד, כפי שהבטחתי לדוד אביך לאמר: לעולם לא תיכשל באיש על כסא ישראל". ישוע חוזר לארץ וימלוך מהר ציון לנצח, ובכך הוא מגשים את ההבטחות שניתנו לדוד ולישראל על מלך וממלכה עתידיים. האם מי שמת על חטאי העולם אינו ראוי להיות גם מלך? אין עוד אחד כמוהו, אין אף אחד אחר שראוי לקחת את המגילה ולפתוח את חותמותיה, אין אף אחד אחר שהוא גם אלוהים וגם אדם שבו הוא מסוגל להפגיש שמים וארץ בממלכה מפוארת חדשה אחת שעליה הוא ימלוך. הנה מלכך מלך כל מלכי המלכים מגיע, ו"מריבוי ממשלתו והשלום לא יהיה קץ, על כסא דוד ועל מלכותו, להקים אותה ולקיימה בצדק ובצדק מעתה והלאה ולעולם ועד. קנאותו של אדון המארחים תעשה זאת". ישע' ט' 7