התג' 19:11 ואז ראיתי את השמים נפתחים, והנה, סוס לבן! היושב עליה נקרא נאמן ואמת, ובצדק הוא שופט ועושה מלחמה.
ברגע שנישואי השה הגיעו, מכיוון שאשתו הכינה את עצמה, הדבר הראשון שיוחנן רואה הוא רוכב על סוס לבן. יש המציירים כאן דמיון עם הרוכב בר' ו' 2 אז הסתכלתי, והנה בא סוס לבן! מי שרכב עליו היה לו קשת, והוא קיבל כתר, וככובש הוא רכב לכבוש. בהזדמנות זו, הסוס הלבן מופיע בפתיחת החותם הראשון, ולא מוזכר במפורש אחר הסוס או רוכבו למשך שארית ההתגלות. קשה ליישב בין שני הרוכבים הללו כזהים בגלל ההבדלים הרבים ביניהם. לרוכב הראשון אין שם, ואילו לרוכב במהדורה 19 מיוחסים מספר שמות, נאמן ואמיתי v11, דבר אלוהים v13, ומלך מלכי המלכים ואדון האדונים v16 אשר מזהה אותו בבירור כאדוננו ישוע המשיח. לרוכב הראשון הייתה קשת, ואילו לישו יש חרב חדה שיוצאת מפיו. הרוכב ללא שם קיבל כתר ואילו ישוע מוכתר בכתרים רבים התג' 19:12, הרוכב ללא שם הוא למעשה אחד מארבעה פרשים הקשורים לפתיחת ארבעת החותמות הראשונים, ואילו ישוע הוא זה שפותח את החותמות. מה שכן מחבר ביניהם, הוא ששניהם כובשים, למרות שגורלם שונה מאוד. הפרש הראשון שנחזור אליו בפעם אחרת, אז עכשיו בואו נשים את ישו לעיני כל. החיזיון שיוחנן ראה בהתגלות 19 היה תמונה ברורה של חזרתו של המשיח כלוחם. בביאתו הראשונה של ישוע הוא רכב לירושלים על חמור שהוא סמל לשלום, אך בביאתו השנייה הוא ישוב על סוס לבן סמל למלחמה. פסוק 11 הפותח שלנו בפרק 19 אומר שבצדק ישוע ישפוט ויעשה מלחמה, אנו עשויים לשאול עם מי ישוע יעשה מלחמה? ובכן בהתג' ט"ז 14 אנו רואים את מלכי העולם נאספים יחד בארמגדון "לקרב היום הגדול של אלוהים הכול יכול" ובהתג' 17:14 ישנם עשרה מלכים המתוארים אשר הולכים לעשות מלחמה עם השה. ישנן גם נבואות רבות אחרות המזהירות את הקפת ירושלים על ידי אומות העולם. בנוסף לצבאות ולמלכים אלה, אותו מונח "לעשות מלחמה" נמצא קודם לכן בהתגלות 13:4 אז הם סגדו לדרקון שנתן סמכות לחיה; והם עבדו את הבהמה, ואמרו: "מי כמו החיה? מי מסוגל לעשות איתו מלחמה?" על התשובה לשאלה זו יענה ישוע המלך הלוחם! ישוע יעשה מלחמה עם החיה ועם נביא השקר. התג' 19:20 ואז נתפסה החיה, ואיתו נביא השקר שעשה סימנים בנוכחותו, שבאמצעותם הוא רימה את אלה שקיבלו את אות החיה ואת אלה שסגדו לדמותו. שני אלה הושלכו חיים לאגם האש הבוער בגופרית.
זוהי נקודה חשובה שיש להבטיח בהבנתנו שמא נלך שולל לחשוב על חלופה אחרת. ישוע המשיח הוא זה שמביס את החיה ואת נביא השקר לא באופן עקיף באמצעות הכנסייה, אלא על ידי חזרתו הפיזית בפועל. מותם של שני אויבי אלוהים אלה מתרחש לאחר שישוע חזר ולא לפניו. הקטע ברור למדי בנקודה זו, מה שמקשה מאוד על האחיזה בכנסייה מנצחת, מנקודת מבט שלאחר המילניום, מבלי לרמז על טקסט זה. מה שאני אומר הוא שהמשמעות הפשוטה של הקטע קובעת שהחיה ונביא השקר נלכדים ומושלכים חיים באגם האש רק לאחר שישוע חוזר. מה שאומר לגבי הרעיון של עידן כנסייה מנצחת ודוקטרינת מלכות עכשיו – משהו צריך להיעשות עם הקטע הזה, כי קשה ליישב עידן אלפניום אופורי עד שהחיה ונביא השקר יושמדו. אמת אחת זו מהווה את הבסיס לתקוותנו, שישוע המשיח חוזר, וכאשר הוא יבוא, הוא יבוא כלוחם, כמלך מלכי המלכים והאדון והאדונים כדי לצאת למלחמה נגד אויבינו ואויביו. הוא יוכתר בכתרים רבים, וימלוך לנצח נצחים בצדק ובצדק. הבה נתלה אפוא את תקוותינו בשובו המפואר יותר מאשר בהצלחותינו, יותר מאשר בכל יתרון שאנו חושבים שיש לנו כעת, שכן כבודו יהיה גם שלנו. מה יש לנו עכשיו, שישווה למה שיהיה לנו אז? איזה מצב נוכל להשיג עכשיו, למה שיהיה אז. לא, הבה נמקד את עינינו בישוע המחבר והמושלם של אמונתנו, לא רק עבור המושיע שהוא, אלא גם כמלך החתן הלוחם שבא למלוך
