בחלק הראשון של מיני סדרה זו, שאלתי את השאלה מתי ישו יעמוד על הר הזיתים כדי לספק אמצעי מילוט לנצורים בירושלים? הבה נקרא שוב את הקטע המרכזי שלנו זכר' י"ד 1 – 5 [נט2] יום ה' עומד לבוא כאשר רכושך יחולק כגזל בקרבך. 2 כי אקבץ את כל העמים נגד ירושלים למלחמה; העיר תיכבש, בתיה ייבזזו והנשים ייאנסו. אז חצי העיר תצא לגלות, אבל שאר העם לא יילקח. 3 אז ילך ה' להילחם וילחם נגד העמים האלה, כשם שנלחם בקרבות בימי קדם. 4 ביום ההוא יעמדו רגליו על הר הזיתים שממזרח לירושלים, והר הזיתים ייבקע לשניים ממזרח למערב וישאיר עמק גדול. חצי מההר ינוע צפונה והחצי השני דרומה. 5 אז תברח דרך עמק ההר שלי, כי עמק ההרים ישתרע עד עזאל. אכן, אתה תברח כפי שברחת מרעידת האדמה בימי עוזיהו מלך יהודה. אז יבוא ה' אלוהי עם כל קודשיו עמו.
קטע זה מתאר בבירור אירוע עתידי של אחרית הימים. עם זאת, ישנם כמה אלמנטים בולטים מאוד המתוארים על ידי זכריה אשר אינם מוזכרים במפורש על ידי ישוע או על ידי כותבי הברית החדשה. לא פחות מכך יעמוד האדון על הר הזיתים שיתפצל לשניים כדי לספק אמצעי מילוט לנצורים בירושלים. חוסר התייחסות זה מציב בעיה בפני תלמיד התנ"ך בהבנה מתי אירוע זה יתרחש. בוודאי אם ניקח את הדעה שישוע חוזר רק פעם אחת, ולכן התיאור של מתי 24 על ישוע שחזר כבן האדם על העננים כדי לאסוף את נבחריו, אם שיבה זו נתפסת גם כאותו אירוע כמו בהתגלות 19 כאשר ישוע חוזר מגן עדן הפעם על סוס לבן, לא כבן האדם, אלא כמלך מלכי המלכים ואדון האדונים, אז יש כאן חידה אמיתית. אם אכן יש רק שיבה אחת, עלינו גם לדחוס את נבואתו של זכריה בפרק 14 לאותו זמן, אך כאן טמונה הבעיה: מכיוון שההתגלות 19 מלמדת בבירור שהבהמה, נביא השקר והצבאות הבאים נגד אלוהים יפגשו סוף מחריד למדי ויושמדו לחלוטין, ואילו בזכריה 14 מדובר על בריחה ובריחה של אלה בירושלים ממדכאיה. כך מתואר הקרב בהתג' י"ט 17-21 נ.ק.י.ו – 17 ואז ראיתי מלאך עומד בשמש; והוא בכה בקול רם, ואמר לכל העופות שעפים בתוך השמים, "בואו והתאספו יחד לסעודת האל הגדול, 18 "כי תאכלו בשר מלכים, בשר קברניטים, בשר אנשים אדירים, בשר סוסים ובשר היושבים עליהם, ובשר כל [בני האדם], חופשיים ועבדים, קטנים וגדולים כאחד." 19 וראיתי את הבהמה, את מלכי הארץ ואת צבאותיהם, נאספים יחד לעשות מלחמה נגדו אשר ישב על הסוס ונגד צבאו. 20 אז נתפסה הבהמה, ועמה נביא השקר שעשה אותות בנוכחותו, שבאמצעותם רימה את אלה שקיבלו את אות הבהמה ואת אלה שסגדו לדמותו. שני אלה הושלכו חיים לאגם האש הבוער בגופרית. 21 והשאר נהרגו בחרב אשר יצאה מפיו אשר ישב על הסוס. וכל העופות התמלאו בבשרם. האם זה נשמע כמו אותו אירוע שמתאר זכריה? כיצד ייתכן שהצבאות בזכריה 14 ימשיכו להחזיק בירושלים תחת מצור אם הם עומדים להשמיד כפי שמתואר בהתגלות 19? אירוע זכריה 14 עוסק בבריחה, אך שובו של אלוהים בהתגלות 19 עוסק בהבסה. לדעתי פשוט לא ניתן ליישב את מה שניבא זכריה בפרק 14 עם קרב ארמגדון המתואר בהתגלות 19. אך לא רק ההבדל בקרבות המתוארים מפריד בין שני האירועים הללו. לדוגמה, מכיוון שבהתגלות 19 ישוע חוזר עם כלתו, כיצד ייתכן שישראל עדיין על פני האדמה וזקוקים למושיע כמו בזכריה 14? אם ישראל היו נושעים בשלב זה, היא לא הייתה זקוקה לאמצעי מילוט אופקי מירושלים, מכיוון שהיא הייתה מקבלת התכנסות אנכית לפגוש את אלוהים הבא על העננים. מעניין. האם זה אומר שהיא החמיצה את חתונת השה? אני לא חושב כך, זה לעולם לא יכול להיות, כי האישה שהכינה את עצמה כוללת את ישראל. חוזה החתונה נעשה איתה. רק בזכות השתלתה בעץ הזית יכולה קהילת הגויים להשתתף בברכות הברית ובהבטחות שניתנו לישראל. זו עמדתנו ב-Call2Come: העדפנו את הכלה כחוט המרכזי, פיסת היסוד שבה אין משא ומתן. יש כלה אחת וחתונה אחת. ומכיוון שכאשר ישוע יחזור לשפוט ולעשות מלחמה בהתגלות 19, הוא ילווה על ידי כלתו, זה מחייב אירוע מוקדם יותר שבו ישראל ייוושע, ולמען ישועתה ישוע יבוא שוב כבן האדם. משמעות הדבר היא שישוע על פני האדמה לפני התגלות 19, במילים אחרות, כאשר ישוע יחזור כמלך מלכי המלכים ואדון האדונים התג' 19:16, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהוא היה חוזר. נבואתו של זכריה עוזרת לנו לזהות בבירור זמן קדום יותר של ישוע על פני האדמה. נקודת מבט אסכטולוגית זו פשוט אינה אפשרית כאשר אנו נאחזים בעמדה אחת של ישוע, מה שמשאיר לנו ברירה: או שאנו משאירים את ישראל מחוץ לתמונה, ומחשיבים אותה מושתלת בכלה מאוחר יותר, במהלך המילניום לאחר שישוע יחזור, או שאנו מסדרים את הדברים, מקבלים את ברית הנישואין שנכרתה עם ישראל, קבל את העובדה שהגויים הם אלה שהושתלו בה, וקבל את העובדה שכאשר התג' 19:7 אומר 'האישה הכינה את עצמה' הכוונה היא לישראל. אז זה עדיין משאיר אותנו עם השאלה: מתי ישו יעמוד על הר הזיתים? מתי תתחיל יציאת מצרים השנייה?
