היום לא רק נסיים את המיני-סדרה הזו על 144,000, אלא גם את הכרך הראשון של "הבשורה על פי הכלה". בפעם הקודמת שיתפתי את הצורך בהילקחות מיד לאחר הצרה הגדולה ישתנה עד שישוע יחזור כשה חזרה להר ציון עם 144,000. הסיבה לכך היא שמשהו על-טבעי יתרחש בהר ציון באותם ימים שיספק אמצעי אחר להיווכחות בגן עדן. בואו ניקח את הסיפור מהמקום שבו סיימנו בפעם הקודמת ונסתכל שוב על ישעיהו 4:5.
אז יברא ה' על כל הר ציון ועל המתאספים שם ענן עשן ביום וזוהר אש בוערת בלילה; על כל התפארת תהיה חופה.
אני פשוט אוהב את הפסוק הזה, יש כאן כל כך הרבה בשבילנו לפרוק, לימוד נוסף יתוגמל היטב. כמה פעמים קראתם את הפסוק הזה או שמעתם עליו דרשה? איך זה שלא ראינו את זה קודם, או שזה רק אני מתרגש כאן? פסוק זה יושב בנבואה רחבה יותר של ישעיהו על עתידה של ירושלים, הוא עדיין לא התגשם מכיוון שהוא יהיה כפי שהתנ"ך אומר לנו לעתים קרובות כל כך "ביום ההוא"[1] כלומר יום ה'. כשם שישראל חוו את הענן והאש האלוקית במשך ארבעים שנה במדבר עד שהגיעו לירדן[2], כך כל המתאספים בהר ציון יחוו שוב את הענן ואש הכבוד. כבודו של אלוהים ירד על המקום הקדוש הזה בדיוק כפי שקרה בהר סיני כאשר משה נפגש עם אלוהים פנים אל פנים. ובדיוק כפי שקרה במדבר ביציאת מצרים הראשונה, גילוי נוכחותו של הקב"ה[3] יירד להר ציון כנקודת מגע מתמשכת בין שמים וארץ.
עכשיו בשבילי, הנה הקלינצ'ר האמיתי: ישעיהו כותב "על כל התפארת תהיה חופה". מילה זו "חופה" (Strongs H2646) היא המקום שבו אנו מקבלים את המילה chuppâh[4] שהיא חופת הכלה שמתחתיה התקיימה החתונה היהודית העתיקה. אנו רואים שימוש במילה זו פעמיים נוספות בכתובים, ובשני המקרים היא מתארת חדר כלה[5]. כמה מרהיבה התמונה שניתנת לנו כאן של הר ציון ו-144,000 השבים. כאשר אנו מביטים דרך עדשת הכלה איזה חיזיון נפלא אנו רואים, וכמה נפלא שזר אלוהים את כל גורלה הנבואי של כלתו יחד. תהיה חופה מעל הר ציון! הללויה! כבודו ונוכחותו של אלוהים ירדו ויתגלו בענן ובאש ומעל הכל תהיה חופה, חופת כלה!
זוהי תמונה שונה מאוד מזו שבה ישוע חזר לראשונה כבר האדם. אז תהיה ירושלים מוקפת במדינות עוינות ותושביה הזקוקים למושיע[6]. יהיו שלוש וחצי שנים של צרה גדולה, חשכת רשעותו של האדם תהיה בשיאה ובבל המסתורית, "אם הנבלים ותועבות הארץ"<a href="#_ftn7">[7], תהיה שיכורה לחלוטין[8]. החופה עדיין לא תהיה מעל הר ציון; רק לאחר שישראל ייגאלו, ויוחזרו לירושלים, תיווצר סוף סוף נקודת מגע מתמשכת זו בין שמיים וארץ. כן, יהיה צורך בהילקחות כאשר ישוע יבוא לראשונה, קציר של הכלה המוכנה והממתינה מעל פני האדמה, אך לא כך הדבר עם שובם המפואר של 144,000 כשהם הולכים בעקבות השה כל הדרך להר ציון. למה? כי כאשר השיר החדש המושר בשמים לפני כס המלכות יהיה הרמוני על ידי הכלה הנגאלת על פני האדמה, האישה סוף סוף תעשה את עצמה מוכנה[9] והר ציון יתקדש על ידי כבוד אלוהים. בנקודה זו הצורך בהילקחות כבר לא יהיה נחוץ מכיוון שהשמיים ירדו. וואו, כמה מדהים, אנחנו באמת צריכים פשוט לעצור ולתת לדעתו של המשיח להאיר את החשיבה שלנו לרמה חדשה לגמרי. אני מבין שאני חולק דברים שכנראה מעולם לא שמעתם, אבל אני מקווה שתוכלו לראות שכל מה שאני מציג כאן נתמך בכתובים. הנה מה שהפסוק האחרון מתוך 144,000 העומדים עם השה אומר שיקרה בהר ציון.
ובפיהם לא נמצאה תחבולה: כי הם ללא פגם לפני כסא ה'. התגלות 14:5 [NKJV][10]
תפסת את זה? ממש קל לפספס את זה. בהתגלות 14:1 ראינו את 144,000 עומדים על הר ציון עם השה, אך כעת בפסוק 5 אנו קוראים "הם ללא אשם לפני כסא האלוהים". אני סבור שאין לנסות להמחיש את שני הטקסטים הללו, אלא לקבל את שניהם על פי אופן כתיבתם. שאותם 144,000 שיעמדו על הר ציון בירושלים, יימצאו גם הם חסרי אשמה בפני כסא האלוהים. הם נמצאים הן בתחום הפיזי והן בתחום הרוחני, הן בנראה והן בבלתי נראה. אני לא אומר שהשניים יתרחשו בו זמנית, אלא רק שחלה התפתחות בחזונו של יוחנן מראייתם תחילה במישור הפיזי ולאחר מכן במישור הרוחני. חל שינוי. ואכן, בפרק הבא התגלות 15 אנו רואים את חברת הכלות הגדולה הזו עכשיו סוף סוף לגמרי ביחד, הפעם עומדת על ים של זכוכית מעורבת באש והם שרים את שירת משה והשה. [11] [12]
ועכשיו יש לי רק מחשבה אחת אחרונה לחלוק איתכם. לאחר מסע נפלא זה של התבוננות בכתבי הקודש דרך עדשת הכלה, אני לא יכול לחשוב על סוף טוב יותר לכרך הראשון הזה מאשר לעזור לנו להבין, כאשר ישוע יעמוד יום אחד על הר ציון עם 144,000, זה יציין את ההתגשמות הנבואית של חג המשכן. זה, האחרון מכל סעודות האדון, הוא זה שניקח איתנו לנצח. כל האחרים יתגשמו מבחינה היסטורית, אך חג המשכן יהיה נצחי מכיוון שאנו נחיה בביטוי המתמשך של נוכחותו של אלוהים שיבוא למלוך ולשכן עם האדם לנצח. בדיוק כפי שחגיגות האביב התגשמו כולן בזו אחר זו בביאתו הראשונה של ישוע, כך יהיו סעודות הסתיו בביאתו השנייה. בעבר למדנו כיצד חג החצוצרות ויום הכיפורים מתגשמים באמצעות שובו של ישוע כאשר הוא בא לגאול את ישראל, אך כאן בהר ציון נמצאת ההשלמה הנבואית של כל סעודות הסתיו.
כאשר ישוע יעמוד על הר ציון עם 144,000 זה יהיה התגשמות חג המשכן. למה אני אומר את זה? ובכן, ראשית, יש רק חמישה עשר יום בין חג החצוצרות לחג המשכן, ומכיוון שישוע כבר היה על פני האדמה עם ישראל לפחות עשרה ימים עד ליום הכיפורים, יש רק עוד כמה ימים לקיום המשכן. שנית, חג המשכן הוא חג עלייה לרגל, כאשר השניים האחרים הם פסח וחג השבועות, כאשר בני ישראל הקדמונים נדרשו לחזור חזרה לבית המקדש בירושלים כדי לחגוג את החג. ההבדל כעת הוא שישוע עצמו יוביל את ישראל בעלייה לרגל חזרה להר ציון. מהסיבה השלישית אני רואה זאת כהתגשמות נבואית של חג המשכן, בואו נקרא מישעיהו 4:5 פעם נוספת:
אז יברא ה' על כל הר ציון ועל המתאספים שם ענן עשן ביום וזוהר אש בוערת בלילה; על כל התפארת תהיה חופה.
כבר ראינו כיצד יהיה כיסוי על הר ציון, אך לפסוק זה יש עוד סוד אחד לגלות. שכן לא רק הר ציון המוזכר כאן יהיה תחת חופת כלולות זו, אלא גם התייחסות ל"מתאספים שם". מילה זו "אסיפה" היא המילה מקרא (חזקים ח 4744) ומשמעותה "אסיפה קדושה" או "כינוס", זוהי אותה מילה המשמשת בספר ויקרא 23 המתאר את חגי ה' בפירוט רב כולל משכן.
ולבסוף, הסיבה הרביעית שאני מאמין שהתמונה הזו של השה עומד על הר ציון עם 144,000 היא התגשמות סעודות הסתיו היא מכיוון שחג המשכן ידוע גם כחג הקיבוץ כאשר כל היבול נאספו בסוף הקציר. זה בדיוק מה שראינו בשתי העונות האחרונות של "יציאת מצרים השנייה" ו"ה-144,000". איזו תמונה מושלמת יש לנו כאן של המימוש הזה. חג קיבוץ ישראל שנחגג במשך אלפי שנים תמיד היה סביב הבטחת אלוהים אליה. אחרי כל פיזורה בכנפות תבל, ישראל סוף סוף תתקבץ ותחזור הביתה. אלוהים יבוא בשבילה כמו שהוא יבוא בשבילנו. למרות שתהיה התגשמות מילולית של הקיבוץ הגדול הזה והעלייה לרגל להר ציון דרך המדבר, יש דרך שבה אנחנו כבר במסע הזה עכשיו. יש מסע לכלה לקחת. הדרך להר ציון עוברת דרך המדבר. הדרך לחדר הכס עוברת על כביש מהיר של קדושה. הו, איננו יודעים כיצד עלינו להסתכן מכיוון שמעולם לא היינו כך בעבר, אלא שכבודו של אלוהים ילך לפנינו בדרך שתהיה ברורה לאלה שיש להם אוזניים לשמוע מה הרוח אומרת לכלה. אך יותר מכך, אם נתבונן היטב, נראה את צעדיו של השה שהלך לפנינו כדי להדריך אותנו במשך הלילה, שכן השה שיעמוד יום אחד על הר ציון הוא גם הרועה הטוב שלנו שבא להוביל אותנו בבטחה הביתה.
[1] ביום ההוא יהיה ענף ה' יפה ומפואר, ופרי הארץ יהיה גאוותם ותפארתם של הניצולים בישראל. ישעיהו ד':2
[2] מנקודה זו ואילך הם היו צריכים ללכת בעקבות ארון הברית יהושע 3:3
[3] שמות י"ג:21 וה' הלך לפניהם ביום בעמוד ענן להוביל את הדרך, ובלילה בעמוד אש לתת להם אור, כדי ללכת ביום ובלילה.
שמות י"ד 19 ומלאך ה' אשר הלך לפני מחנה ישראל נע והלך אחריהם; ועמוד ענן הלך לפניהם ועמד מאחוריהם.
[4] חופה מוגדרת כחופה שמתחתיה עומדים החתן והכלה במהלך טקס חתונה יהודי. הוא מסמל את הבית שהזוג הנשוי יבנה יחד. הוא פתוח מכל הצדדים כדי לייצג את קבלת הפנים והכנסת האורחים שכולם יכלו לצפות להם כשנכנסו לאוהלם של אברהם ושרה.
[5] זה כמו חתן שיוצא מחדרו (H2646), כמו אלוף ששמח לרוץ את דרכו. תהילים 19:5
אספו את האנשים, קדשו את הקהילה, אספו את הזקנים, אספו את הילדים והתינוקות המניקות; תן לחתן לצאת מחדרו, ולכלה מחדר ההלבשה שלה (H2646). יואל ב':16
[6] אל הרומיים 11:26
[7] התגלות 17:5
[8] התגלות 17:6 ראיתי את האישה, שיכורה מדם הקדושים ועם דם הקדושים הקדושים של ישוע. וכשראיתי אותה, התפעלתי בתדהמה גדולה.
[9] מכיוון שמנקודה זו הכלה תהיה בגן עדן עד חתונת השה, אין יותר "מעשי צדיקים של הקדושים" (התגלות 19:8) שיתגשמו ולכן בגדי החתונה שלמים.
[10] לא בכל התרגומים תהיה המחצית השנייה של פסוק זה, אלא רק אלה המבוססים על Textus Receptus, למשל גרסת המלך ג'יימס. במשך מאות שנים Textus Receptus עמד במבחן ונשאר לדעתי טקסט אמין מאוד. ולכן לאחר התפילה, הרגשתי שזה נכון לכלול את התגלות 14:5 בשלמותה.
[11] התגלות ט"ו:2-4 וראיתי [משהו] כמו ים של זכוכית מעורבב באש, ואלה שיש להם את הניצחון על החיה, על דמותו ועל חותמו [ו]על מספר שמו, עומדים על ים הזכוכית, עם נבלי אלוהים. הם שרים את שירת משה, עבד האלוהים, ואת שירת השה, ואומרים: "גדולים ונפלאים מעשיך, אדון האל הכול יכול! צדיקים ואמיתיים [הם] דרכיך, הו מלך הקדושים! מי לא יירא ממך, אדון, ויפאר את שמך? כי [אתם] לבדכם קדושים. כי יבואו כל העמים ויעבדו לפניך, כי משפטיך נתגלו".
[12] התגלות 15 כוללת גם פרטים על "שבע קערות הזהב מלאות חרון אפו של אלוהים" (v7). רק לאחר שהכלה, הן היהודית והן הגויה, נאספו בבטחה ובשמים, חרון אפו של אלוהים דרך שבע הקערות משתחרר.
