
שותפות עם צבאות השמיים באמצעות תנוחת השלום
קרוב לוודאי שהדבר האחרון שאנו חושבים עליו כאשר אנו שוקלים מלחמה רוחנית אינו דקלום כתבי הקודש, או השמעת הקולות של גזרות, אלא הציווי להיות דומם. עלינו להבין שהמלחמה הרוחנית אינה תלויה בכך שנפעל לפי סדר יום מתוכנן מראש כאילו היה זה הקרב שלנו לנצח או להפסיד, אלא
ההצלחה בשדה הקרב תלויה בתנוחת הלב שאנו מאמצים במקום הסודי לפני אלוהים.
זה היה הלקח שיהושע היה צריך ללמוד לפני תבוסת יריחו, כאשר הרים את עיניו וראה אדם עומד מולו עם חרב שלופה בידו. באופן טבעי, יהושע שאל: "האם אתה בעדנו או בעדנו יריבינו?"(יהושע ה' 13), אך תשובתו של הלוחם הפתיעה את יהושע וניסחה מחדש לחלוטין את ההקשר של הקרב שהוא עומד להשתתף בו.
"אף אחד מהם", הוא ענה, "אבל כמפקד צבא ה' באתי עכשיו". ואז נפל יהושע ארצה ביראת כבוד, ושאל אותו: "איזה מסר יש לאדוני לעבדו?". יהושע ה' 14 (ני"ו)
אלוהים המשיך לענות ליהושע, תחילה בכך שאמר לו להוריד את סנדליו מכיוון שהוא עומד על אדמה קדושה, אך לאחר מכן נתן לו תוכנית קרב מוזרה מאוד כיצד לכבוש את העיר. להסתובב ביריחו שבעה ימים בלי לומר מילה ואז לתקוע בחצוצרות ולהשמיע צעקה היה נשמע מגוחך בכל מצב רגיל, אבל המפגש שלו עם אלוהים מיד הכניס את כל תרחיש הקרב לעל-טבעי, ויהושע הבין שמקומו הוא לשתף פעולה עם צבאות השמים, כי הקרב היה שייך לאלוהים.
כאשר אנו מעמידים את ליבנו בשלום לפני אלוהים, אנו מתקשרים עם צבאות השמיים כדי לפעול למעננו ואנו משתיקים את התגרויות הפחד כדי לצנוח למעמקי האינטימיות היכן שביטחון והדרכה מחכים.
במובן זה, השלום אינו פסיבי אלא פרי אימוץ מכוון של אמונה על פני סכסוך נתון. עכשיו, שיהיה ברור, אני לא מציע שלא נילחם, אבל האופן שבו אנחנו מתמודדים עם האויב הוא קריטי כאן. לבד זה לא קרב הוגן, ואנחנו לא שווים ליריב שלנו. אה כן, כמובן, גדול יותר הוא מי שנמצא בנו, מאשר מי שנמצא בעולם, אבל זו הנקודה, זה האדון שבנו שמטה את הכף לטובתנו. אז מה אני אומר? רק זה, שלפני שאנחנו מתפתים לזירת הגלדיאטורים בהזמנת אויבינו, יש גישה אחרת שאנחנו יכולים לנקוט בה: גישה שחוסכת מאיתנו את מכות העימות הישיר ובמקום זאת משתפת פעולה עם צבאות השמים באמצעות תנוחת השלום.
לא משנה איזה קרב אתם מתמודדים איתו היום, כל פחד שאורב לכם, מקום ההתגברות מתחיל בלהיות דוממים. זה המקום להתמודד, לך לשם היום, אלוהים יפגוש אותך שם.
"(18) הוא גאל את נפשי בשלום מן הקרב [שהיה] נגדי, כי היו רבים נגדי." – תהילים 55:18 NKJV