QB83 הכלה במדבר (חלק 1)

<איור class="wp-block-image size-large">

בביס המהיר האחרון (QB82), החתונה בכנא, הפניתי את תשומת הלב לפעם הראשונה שבה התגלה כבוד האל. אבל מה שבאמת מעניין לציין הוא שממש לפני האירוע הזה – ישוע היה במדבר. התנ"ך מתעד מיד לאחר טבילתו (מתי 13-17: 3), "ישוע הובל על ידי הרוח אל המדבר כדי להתפתות על ידי השטן."  (מתי 4:1).

שהותו במדבר עיצבה דבר עמוק מאוד: הכנתו כחתן במדבר היוותה תקדים לאלה שמאוחר יותר יתארסו אחריהם.

אז בדיוק כפי שכבודו בא לידי ביטוי בכנא, כך גם אנו נפגין תהילה ההולמת נישואין, אך לא נישואין של אף אחד אחר, אלא שלו עצמו ככלתו, אשת השה!

כפי שלמדנו בעבר, כדי שהחתן יהפוך ל"בשר אחד" עם כלתו, זה דורש שהשניים יהיו תואמים לחלוטין זה לזה, מכיוון שהוא יכול להתאחד רק עם אלה שבאו ממנו "עצם עצמותיו ובשר מבשרו" (בראשית 2:23), בהיותו אותו DNA רוחני "שותף לטבע האלוהי" הראשונה לפטרוס 1:4. הגדרה אחת של תואם פירושה "מסוגל להתקיים או לבצע בשילוב הרמוני או נעים. מסוגל להשתיל אותו, לעבור טרנספורמציה או להשתיל אותו מאדם לאדם ללא תגובה או דחייה". אז השאלה היא: איך אנחנו הופכים להיות תואמים לחתן שלנו? בכך שהוא מאפשר לחייו לחלחל לחיינו כדי שנוכל לחיות כפי שהוא חי.

התהילה באה דרך הקשר שלנו איתו, לא רק מיוחס דרך מערכת יחסים אלא מופעל על ידי הליכה בעקבותיו.

כן, גם אנחנו מובלים על ידי הרוח אל השממה, לא כמקום של סבל או רחמים עצמיים, אלא כמקום של רומנטיקה. זה המקום שבו אנו מופרדים מההמון אל הבדידות כדי להיות לבד איתו. זה המקום של האינטימיות.

בדרך כלל, כאשר אנו חושבים על השממה אנו מדמיינים אותה לא מסבירת פנים, צחיחה ועוינת. כדי להימנע מכך, השממה היא מקום שרק לעתים רחוקות אנו רואים כחוויה מכוונת או חיובית, ובכל זאת דרך המדבר נמצא היעד שלנו להבטחה ותקווה שהתגשמו. כשהכלה מתבגרת, אל המדבר היא נמשכת, כי שם מחכה מפגש הרחק מהקהל המטורלל והאג'נדות הסואנות, אל תוך חוסר ההיכרות של חופש אמיתי וביטוי בלתי כבול של אהבה לחתן. הוא הופך למקום של רומנטיקה, שבו קוצי הייסורים מוחלפים בעליונות שלוותו וברשימת המשימות הקודרת בריגוש שבידיעה שהוא צועד לצדו.

יש תהילה שאפשר להשיג רק במדבר, הכנה לכלות שלא יכולה לבוא בשום דרך אחרת. לא בתוך הקקופוניה של הקולות הדתיים, אלא על ידי אימוץ הבדידות של הנסתר. לא להיות לבד, אלא להיות לבד איתו.

הוי שנמצא את הבאר במדבר ונדע את מקורה מיהו המשיח. הוי שנוקיר את המקום הקדוש והסודי ביותר הזה. הכלה אוהבת את המדבר. היא שרה במדבר והופכת את עמק באקה למעיינות מרעננים (תהלים פ"ד 6) הסיבה לכך היא שהבריאה מזהה את הכלה. כשהיא שרה הבריאה שומעת ומגיבה. הכלה נמשכת למדבר, כי כמו שהוא מחפש אותה, כך גם היא משתוקקת להיות איתו לבד.

"לכן, הנה, אפתה אותה, ואביא אותה אל המדבר, ואדבר אליה ברוך." הושע ב' 14