נבואה לקובה
התקבל על ידי מייק פייק מ-Call2Come
בזמן תפילה הייתי ברוח והסתכלתי למטה על הים באזור האיים הקריביים. וראיתי מה שנראה כמו דג גדול ומפחיד מאוד. הוא פנה מזרחה והתקדם לעבר האוקיינוס כאילו רצה לחזור לאפריקה מעבר לאוקיינוס האטלנטי מהמקום שממנו הגיע. והבנתי שהדג הגדול הזה הוא כמו ארץ קובה. במזרח היה ראשו ובמערב זנבו. בדיוק כפי שדחף הדג נמצא בזנבו, כך גם כוח התנועה בקובה היה ממוקם בזנבו בצפון מערב הארץ. הדג הגדול רצה לשחות מזרחה, אך נמנע ממנו לחזור מעבר לאוקיינוס משום שתעלומה נעוצה בזנבו, כמו עמוד של אש מוזרה שנראה כאילו בא מן השמים, אך למרות שהוא נראה כמו אש היה קר, ואף על פי שהוא דיבר על ברית והבטחה גדולה, הוא עשה התרברבות שלא היו של אלוהים. ועמוד האש המוזר הפך להיות כמו מוט ברזל, כמו מוט כלא החודר דרך זנב הדג והאדמה. והאש נקראה "מסתורין" ומוט הברזל "תככים". ושאלתי את האדון מהו עמוד האש המוזר הזה שאני רואה? ושמעתי ברוחי, "השחתת האמת מביאה שעבוד", ואז הבנתי שהייתה מלחמה בקובה במשך מאות רבות של שנים, אבל לא רק בתחום הנראה לעין אלא גם בשמים. דת, עריצות והפילוסופיות של בני האדם היו הגורם לסבל רב בתחום הנראה לעין, אך היה קרב בלתי נראה שהיה נפוץ הרבה יותר בתחום הרוחני. מאבק זה היה על כוח באוקיינוסים ובשמים, ושליטה על טריטוריה ואדמה. וראיתי שנפתח שער לאויב. שער שבו הייתה התכנסות של הממלכות ביבשה, בים ובשמים, ושכוחות אופל מנצלים את השער הזה כאמצעי לשעבד אנשים רבים מעמים שונים. שבויים מארצות קרובות ורחוקות נכלאו כאן, ובמחיר חירותם בזזו כוחות אפלים עושר וזיהמו עמים וקווי דם. ואז שמעתי קול אומר: "המנדט של השטן על קובה היה שבי, מקום של מאסר. אבל באתי לשחרר את השבויים, לשבור את עול אדוני העבדים ואת כבלי העוול".
הבטתי שוב בדג הגדול והמפחיד שננעץ בזנבו באש ובמוט הברזל המוזרים כך שלא הצליח לחזור אל מעבר לאוקיינוס. ראיתי את ראשו, מלא פחד, פותח את פיו לרווחה. היו לו שיניים חדות שבהן נגס בעם כדי לתפוס את טרפו, אך כעת נפערו מלתעות הדג לתהום גדולה כאילו כמעט בלעה ואכלה את האדמה. ומתוך פיו ראיתי מה שנראה כמו פיח שחור מסתחרר כמו רוחות מתות באוויר סוער שנסחף לכסות את העם והוא התיישב על הארץ. כך שכל הארץ כוסתה בחושך ולא נשאר שום חלק מהעם חשוף. ושמעתי קול אומר: אוי ואבוי, אוי ואבוי, כי הארץ טמאה. תנו לאנשים להיזהר ולשטוף את עצמם נקיים". ושאלתי את ה' על הארץ. "אדון, איך אפשר לנקות את הארץ הזאת מהמערבולת השחורה שמכסה אותה?" והוא אמר, "הארץ צריכה להיטבל". אבל לא הבנתי איך אפשר להטביל ארץ. וכששאלתי את אלוהים כיצד ייתכן שהאדמה תטבול, נזכרתי בימי נח. ואלוהים אמר, "כאשר שלחתי את הגשם שלי על הארץ כדי שהמים יכסו את כל האדמה היבשה, זה לא היה רק כדי להפעיל משפט צודק על רשעותם של בני האדם, אלא זה היה גם כדי לכסות את הארץ כדי שהיא תוכל להיטהר. מן הישן בא החדש, מן המוות באים החיים, מתוך החושך בא האור. כמו בימי נח, כך שוב אשלח את גשמי אל הארץ. הבט בי כגואלך, קרא לי כמושיעך. אז אני לא אשלח גשם להעניש, אבל אני אשלח גשם כדי להחיות. אני לא אשלח גשם להרוס, אבל אני אשלח גשם כדי להצמיח חיים. ודע זאת גם: ראיתי את דמם של חפים מפשע שחוטים שזרם כנהרות כדי לעורר את האלים ואת רוחות האבות, להעצים את השפעתם על היבשה והים האלה. אבל אני מצהיר שהנהרות שלכם יעלו על גדותיהם במים טהורים. כי גם נהרות הארץ הזאת יטהרו. אל תתאבל עוד על הנופלים, אלא היו חופשיים מאשמה והרשעה. תנו לנהרות של סליחה לזרום. שים את דמי שנשפך למענך על בתיך ומשפחותיך, על ארצך ונהרותיך, על הרמה ועל העמקים. איך תיישמו את הדם שנשפך עבורכם? כאשר אתה מתוודה על חטאך, וסלח לאלה שבגדו בך. אז שום כוח מעל או מתחת לאדמה, או כוח שנמצא בים לא יכול לעכב את מה שאני האדון הקציתי לך, את הירושה שהיא שלך בשמי. הבינו שדרכיי גבוהות מדרכיכם. לא הייתי רוצה שתסתכל לאחור על עברך כאילו תהיה כבול בו עוד, אלא תביט בי מי מחזיק את עתידך בידי.
עכשיו הקשיבו היטב לימים הנוכחיים והעתידיים שמגיעים. אל תתפתו או תלכו שולל אחר המפתה בתוך גבולותיכם, שכן לבבל המסתורית יש דריסת רגל כאן כמו למדינה וסאלית, ותככים עוקבים אחריה. מזימותיהם הערמומיות של גברים ונסיכיה ינסו לפתות שוב. רבים כבר באו ויציעו שוב תנאים של שלום ושגשוג, אך היו חכמים, לא בעיני בני האדם, אלא בפניי. כי אחרים ראו את יופייך והתאוו לתהילתך. אבל כל מי שיפר את מטרתי למען העם הזה ואת הברית עמך, ייפול כאסון מזעזע. אבל להבין את זה, כי המזימות שלהם יהיה לא רק חוטם להם אלא גם לך, אם אתה מבדר את החנופה שלהם לספק מחסה לחסידיהם. ער, עמי, שים לב. אני לא אעזוב אותך, לו, אני אשלח את השליחים שלי לעזור לך. אלה שהולכים מולי ללא אשמה. אתם תזהו אותם, כי הם יזרעו בצדקה, והם יזרעו בצדק. הם יבואו לסייע ללא תמורה, ולהעצים מבלי לקחת שליטה. כי רק אני האדון בוראך ידעתי את התוכניות שיש לי עבורך, רק אני הסתרתי את הדברים הסודיים שעוד יבואו וששמרתי לך. ומה שהצעתי אני אבצע, מה שהבטחתי אני אקיים.
וראיתי ברוח קובה חדשה, ואדמתה היתה בשמים כמו חופת משי נוצצת שירדה מלמעלה ונחה על היבשה על הים. זה היה יפה וטהור ללא כתם או פגם. ושאלתי את האדון על הארץ שבאה מלמעלה והוא אמר: "זאת ארצם של בני החורין. שום דבר שפל או טמא מעולם לא נכנס לכאן, וגם לא ייכנס לכאן לעולם. כי קבעתי את גבולותיה והצבתי שומרים בגבולותיה". ואף על פי שראיתי את האדמה למעלה כמו משי טהור, היא הייתה תלויה כאילו באוויר כדי שלא תיגע באדמה שמתחת. הבנתי ברוח שהארץ אינה נראית לעין האנושית, כי היא לא הייתה מהעולם הזה אלא ממקום גבוה יותר, מסדר ותחום נעלים. הייתי עצוב כי רציתי שהאדמה למעלה, שנראית כמו בגד משי, תעטוף את הארץ שמתחתיה כדי שתוכל להיות לבושה באור ובטהרה, ושמי שחי בארץ למטה יכיר את המציאות של הארץ שמעל. ושאלתי את האדון מדוע יש להפריד בין השניים, והוא אמר "הזמן מגיע ולא יתעכב כאשר השניים יהיו לאחד" ושאלתי מתי זה יהיה, והוא ענה "כאשר הארץ מתויקה בידיעת כבודי כשהמים מכסים את הים". ואז שמעתי המון קולות אומרים: "הכן את דרכו של אלוהים, עשה לו דרכים ישרות". שוב הבנתי ברוח, שצריך להכין את הארץ. כי הוא היה פצוע והיה צריך לרפא אותו, הוא היה מוכתם והיה צריך לרחוץ אותו. והצטערתי כי חשתי את עצבם של האנשים, שנראו כמו אלה שנכרתו, כמו אלמנות באבל בלי בעל וכמו ילדים בלי אבא יתום. ושמעתי את האדון אומר: "אמור אל העם זאת: אני ה' אלהיכם, אדון השמים וכל הבריאה. בטרם נוצר אחד מימיך, הכרתי אותך ועיצבתי אותך והבאתי אותך קדימה. את אומרת 'לא יהיה לי אדון' אבל אני אומרת שאני בעלך'. אתה אומר 'אינני מכיר את אבותי', אבל אני אומר שאני אביך ואראה את עצמי בפניך. אם תחפש אותי תמצא אותי, אם תתקשר אלי אני אענה. הנה אני קנאי לכם, ומכריז יום חדש על הארץ הזאת. שום דבר שקרה בעבר לא ישנה את הגורל שיש לי עבורכם, שום דבר שאחרים אמרו או עשו לא ישנה את לבי כלפיכם.
לזמן את הכלה שלי להתכונן. כנסו אסיפה חגיגית, בחרו יום אחד לבוא לפני כאומה, ואני אפגש אתכם שם. יש הרבה דברים שיש לי עבורכם, דברים רבים שעדיין לא ראיתם. אך בימים אלה אפקח את עיניכם לחזות בכבוד אלוהיכם. אז תשכח את סבל העבר שלך. אז תשכחו את השעבוד של המאסטרים הקודמים שלכם. כי אתה לא שייך לשום דבר אחר, אבל אתה שייך רק לי, אומר אלוהים. כי אני ה' בעלך, אני ה' יוצרך, אני ה' הוא זה שעיצב אותך בחשכה, אני ה' הוא זה שנותן לך חיים ומכתיר אותך בתפארת. עיני נשואות אליך, ואני רואה אותך עכשיו ולא אתאפק, כי שמחתי בך. אני אשפיל את העמים דרככם, כי הם לא רואים את מה שאני רואה, ומה שהיה חבוי בכם יתגלה.
הו קובה, שירי שיר חדש. עברו לקצב אחר, היו בהרמוניה עם השיר שאני שר מעליכם, ורקדו עם הרוח שאשפוך בקרבכם. לוחמי חופש אתם נקראתם, ולוחמי חופש תהיו. אך לא בחרב האדם, אלא בחרב רוחי, לא במזימותיהם הערמומיות של בני האדם, אלא בתכליתי הנצחית, לא על ידי מלכות החושך, אלא על ידי האחד שהוא אור העולם. כי הוא בני האהוב ובאמצעותו ועל ידי קורבנו, אני גואל אותך אלי. בדמו שילמתי את הכופר עבורך, בדמו המחיר על ראשך משולם במלואו. שהנביאים שלי ידברו אמת, שהעם שלי ישמע את קולי בלי שחיתות. תן לכוהנים שלי ללבוש בגדים חדשים, שהם יוכלו לעמוד לפני על המזבח כדי לעשות התערבות, ולתת למבשרים שלי לרוץ עם חזון חדש, כי הם ילכו בשמי להכריז על מלכותי באה, ולהכריז שיום בואי קרב.
