כלה מפוארת 4.
אנשי אלוהים יקרים, אשר מאוחדים כגוף אחד באמצעות רוח אחת, ונקראים לתקווה אחת כאשר נקראתם; אדון אחד, אמונה אחת, טבילה אחת; אלוהים אחד ואב לכולם, שהוא מעל הכל ודרך הכל ובכל. יהי רצון שחסדו של אלוהים יהיה איתך תמיד.
היום, אנו ממשיכים את "סיפור שלושת הנישואין והגפן", שאם אתם זוכרים הוא מערכה 1 של סיפורנו על האישה המהוללת, וכיצד היא מתבררת יותר ויותר במהלך ההיסטוריה האנושית. הנישואין הראשונים שהסתכלנו עליהם היו של אדם וחוה, וכאן אנו רואים את תוכנית הבריאה של אלוהים שיזמה, שאנו יכולים גם לכנותה תכליתו הנצחית של אלוהים. לפני כניסת החטא לעולם, אדם וחוה, המבשרים את אדם השני וכלתו, התברכו להיות פוריים ולהתרבות כדי למלא את הארץ ולהיות בעלי ריבונות עליה, כאן הצגנו את תמונת הגפן הפורייה, התוצאה של ברית הנישואין. אבל אז באה הנפילה בבראשית 3, ומנקודה זו בא הצורך בגאולה, שתביא שיקום, ולכן לאבא יש תוכנית גאולה, אבל היא זמנית ונשארת במקומה בתקופה הנוכחית שלנו.
אם כן, הנישואין השניים בסיפורנו היו של אברהם ושרה, מכיוון שבאמצעותם רצה ה' אומה שבאמצעותה יגשים את תכניותיו לבריאה ולגאולה. למרות שאלוהים הבטיח לאברהם ולשרה שיבואו מהם עמים ומלכים, לקח זמן עד שהגפן ניטעה. היה צורך לבסס את העיקרון של "אלוהים איפשר פוריות", ומשמעות הדבר היא שההבטחה יכולה לבוא רק דרך הכלה, וכדי לאשרר ברית חדשה בין אלוהים לאברהם, באה ברית המילה, שמייצגת את ניתוק הבשר מפוריותנו, שזו דרכו של אלוהים או לא: קידוש מוחלט וקדושה. אבל הגפן ניטעה, ויצחק נולד. זו הייתה תקופת האבות הפטריארכליים ונשותיהם, שכולם מייצגים תמונה של הכלה ו"אלוהים איפשר פוריות" וכולם מייצגים תמונה של הגפן.
כמו רבקה. היא נכנסת לסיפור כאשר אברהם האב, שלח את משרתו הראשי למצוא אישה לבנו היחיד יצחק. (תמונה של השילוש הקדוש). בראותו אותה ליד הבאר, המשרת (סוג של רוח הקודש) נותן מתנות זהב, אך עדיין לא מגלה את סיבת מסעו. זה היה מפגש ליד הבאר, וזה המקום שבו רוב הכנסייה נמצאת היום. נהנה ממתנותיה של רוח הקודש, אך מבלי לדעת את הסיבה האולטימטיבית לכך שהוא בא. אבל מאוחר יותר, כאשר נאמר לרבקה ולבן שאברהם שלח את עבדו למצוא אישה לבנו, והם מקבלים את המסר הזה כ"מאת ה'" בראשית כ"ד 50, ועם קבלת מסר הכלה, העבד מוציא עוד תכשיטים, אך חשוב מכך הוא גם מוציא בגדים לרבקה ללבוש. בראשית 24:53 איזו התגלות עבורנו כאן. הוי שנוכל לאמץ את בשורת הכלה, כי יש עוד מה שרוח הקודש צריכה לתת. יש לו בגדים שהוא צריך ללבוש כשאנחנו מקבלים את מי שאנחנו ככלה.
אחר כך מיצחק ליעקב ולאה ורחל. שוב אין לנו זמן, אבל הם מבשרים את האדם החדש האחד, ולקח מרכזי כאן הוא שהמבוגר אינו שני לצעיר. אבל כדי שיעקב יהיה נשוי לרחל, הוא חייב להיות נשוי קודם ללאה. היהודי אינו שני לגוי, וכדי שהגוי יתחתן, עליו לקבל תחילה את הכלה היהודייה. וזה לא זה או זה, אלא ביחד כאיש חדש אחד.
בואו נמשיך לנוע. הבא בתור הוא יוסף, תמונה של ישו, שגם הוא נבגד על ידי אחיו לעבדות ונלקח למצרים. אבל ה' היה עם יוסף, והוא שגשג ופרעה נתן לו אסנת, כאשתו. בראשית 41:45. אסנת לא הייתה יהודייה, היא הייתה בתו של פוטיפרה כוהן און. כך זה היום, שקהילת הגויים נהנית ממערכת יחסים עם ישוע, אך לישוע יש אחים שעדיין אינם יודעים מי הוא. אבל יבוא היום כמו שעשה ליוסף, שהוא יתגלה לישראל, ויבטיח להם: "ועתה, אל תצטערו ואל תכעסו על עצמכם כי מכרתם אותי לכאן; כי אלוהים שלח אותי לפניך לשמור על החיים". בראשית מ"ה:5
היה זה יוסף שזכה לראות את האישה המהוללת שבשמים. אבל זה עדיין לא היה הזמן שהסימן המופלא של האישה המהוללת בשמיים התג' י"ב 1 יתגלה במלואו, כי הסיפור רק מתחיל. אבל הוא ראה אחד-עשר כוכבים, השמש והירח, וכולם השתחוו לו. בראשית ל"ז 9 זוהי תמונה ברורה של ישראל המקובלת כיום. אך זכרו שהאישה המהוללת שבשמיים היא המציאות הראשונית, זו שעל פני האדמה מעוצבת בדמותה. ואיפה הגפן עכשיו בסיפור שלנו? ובכן, בבראשית מ"ט 22 נאמר: "יוסף הוא בצק פורה (או גפן), בצק פורה (גפן) ליד מעיין, שענפיו מטפסים על קיר". המילה לבצק או גפן כאן היא "בן" שמשמעותה זכר ילד או בן. תמונה נוספת ומבשרת של ישו המופיעה בהמשך סיפורנו.
כל כך הרבה דברים לומר, אבל בואו נשמור על הסיפור שלנו, ונראה שבמצרים, עם ישראל גדל במשך 400 שנה בעודו מוחזק בעבדות, עד שהגיע הזמן לגאולתו, והקב"ה עשה מעשים אדירים ונוראים נגד פרעה ומצרים, והוציא את עמו והוליך אותם להר סיני, וכאן מתרחשים הנישואין השלישיים בסילידתנו. אבל אלה נישואים שאין כמותם. עד כה, מערכת היחסים הייתה אנושית לחלוטין משני הצדדים, כמו עם אדם וחוה, ואברהם ושרה, וכל נישואין אחרים. אבל עכשיו התכלית הנצחית מציגה התפתחות חדשה הנחוצה להתרחשות הסופית. נישואין לא בין גבר לאישה, אלא נישואין בין אלוהים וכלתו: גוף קולקטיבי, תאגידי, של אלה שהם שלו.
במנהג עם ישראל הקדום, היו שני שלבי נישואין נפרדים עם משך זמן ביניהם. השלב הראשון נקרא "קידושין" שפירושו "ארוס", וזה מחייב והופך את החתן והכלה לבעל ואישה. לאחר שהתארסו, גבר ואישה היו זקוקים לגירושין או "גט" אם הם רצו להיפרד מאוחר יותר. השלב השני נקרא "ניסועין" והוא מתקיים תחת ה"חופה" שהיא חופה שמתחתיה חוגגים את הנישואין. בבית הנישואין כותבים חוזה נישואין או "כתובה". "כתובה" או ברית נישואין זו נכתבה ונכרתה בהר סיני בין ה' לישראל, ולכן התקיימה כאן ברית נישואין וקבעה את החלק הראשון של תהליך הנישואין.
בפעם הבאה נראה כיצד התרחש השלב השני של הנישואין. צר לי לעבור במהירות את הדברים האלה, אבל אני מתפלל שתזכו לראות את מטרתו הנצחית של אלוהים וכמו יוחנן לראות את האישה המהוללת שבשמיים. נסיים בתפילה.
"אבינו שבשמים, אנו נופלים לרגליך לסגוד, לכבד ולהעריץ אותך. אנו מתפעלים מהוד מלכותך ומאהבתך. מהו האדם שאתה מודע לו, ובכל זאת בחרת בנו לפני יסוד העולם הזה לתפארתך. מושיענו וגואלנו, ליבנו ממשיך לבעור בתשוקה גוברת לשובך. אנו אוהבים אותך ישוע, ואנו קוראים לך לבוא. בוא כמלך מלכי המלכים ואדון האדונים, ככוכב הבוקר הבהיר. רוח הקודש, אנו מודים לך על כל מה שעשית בנו ולמעננו. אנחנו מי שאנחנו בזכותכם. מלא אותנו מחדש היום, מי ייתן ונגדל באהבתנו, בהערכתנו ובמודעותנו לנוכחותך בחיינו. אמן"
מרנת'ה
מייק @Call2Come
