כלה מפוארת חלק 5
כלתו היקרה והאהובה והמקודשת של אדוננו ישוע המשיח, מי ייתן ותדעי את שלוותו, רחמיו ושמחתו יותר ויותר, כאשר אנו רואים את יומו המפואר מתקרב.
היום אנחנו ממשיכים את הסדרה שלנו על הכלה המהוללת, עם החלק החמישי, שקראתי לו "האישה הבוגדת". כתזכורת מהירה, התחלנו את הסדרה הזו בהתבוננות באישה המהוללת שבשמיים כפי שהיא נראית על ידי יוחנן בהתג' י"ב 1. עיקרון אחד שקבענו היה זה של מציאויות כפולות: או כדי לומר שבמקרים מסוימים יש עבודה על הארץ של מציאות ראשונית של משהו שהוא השמים, הדוגמאות שהסתכלנו עליהן היו תוכניות המשכן כפי שניתנו למשה העברים 8:5 להיות העתק או צל של המקדש בשמים. או זו של ירושלים, שבה שאול מתאר למעלה בשמים, ואם כולנו גלטים 4:26, וכמובן ירושלים הגיאוגרפית הפיזית בישראל שנקראת גם עירו של המלך הגדול. תהילים מ"ח 2. לכן, באותו אופן הצעתי שהאישה המהוללת בהתג' י"ב:1 היא גם מציאות ראשונית בשמים, שסימן שלה מתואר על ידי הכוכבים והגופים השמימיים, שמהם המציאות המשנית נוצרת, מתפתחת ומתעצבת על פני האדמה. למרות שהיא נראית לעין, היא עדיין לא נחשפה במלואה, כי הזמן הזה עדיין לא הגיע, למרות שהיא נראתה על ידי אלה שידעו איך להסתכל. וזה מה שאנחנו עושים בסדרה הזאת: מחפשים את האישה המהוללת בתיאור המקראי של ההיסטוריה האנושית ובפרט כפי שהיא נראית בהתהוותו ובהתפתחותו של העם ישראל.
בפעם הקודמת הגענו לסיפור שלנו בהר סיני, שם נכרת חוזה נישואין או "כתובה" בין אלוהים האב לבין ישראל והברית נכרתה. זה היה השלב הראשון של הנישואין, המכונה "קידושין" (או "קידושין"), והוא מחייב, מחייב גירושין (או "גט") כדי להיפרד, הוא גם הופך את המאורס לבעל ואישה. חלק מאחריותו של הבעל היה לספק לאישה מקום מגורים, שבו יחד יהיה להם בית, וליהנות מקשר הנישואין שלהם. ואיפה היה הבית הזה? זה היה בארץ שנכבשה על ידי הכנענים אשר אלוהים הבטיח לאברהם מאות שנים קודם לכן בראשית 12:7. אבל באופן ספציפי יותר, בית הנישואין היה מיוצג על ידי העיר ירושלים. ירושלים הייתה המקום שאלוהים בחר בו הוא וישראל יחיו יחד. כעיר, ירושלים (או ציון), הייתה המקום שאלוהים בחר למקום משכנו על פני האדמה, לנצח.
כי ה' בחר בציון; הוא חפץ בה למקום משכנו: "זה מקום מנוחתי לעד; כאן אשכון, כי חפצתי בו…" תהילים קל"ב:13,14
וירושלים היא גם המקום שה' הבטיח לו שישוב אליו:
"כה אמר ה': 'אשוב לציון ואשכון בלב ירושלים אז תיקרא ירושלים עיר האמת, והר אדון המארחים ייקרא הר הקודש'. זכריה ח:3
והנה נקודה קשה אך חשובה להבנה: שירושלים היא לא רק עיר, אלא ירושלים מייצגת גם את הכלה עצמה. היא גם עיר וגם כלה. התג' כ"א:2 יש "מציאות כפולה" לגבי ירושלים, שבה שניהם נכונים, ואף אחד מהם לא פוסל את השני. ראו מה יחזקאל כותב בפרק ט"ז המתאר את לב ה' עם ירושלים:
"כשעברתי שוב לידך והבטתי בך, אכן זמנך היה זמן האהבה; לכן פרשתי את כנפי עליכם וכיסיתי את ערוותכם. כן, נשבעתי לך שבועה וכרתי איתך ברית, ואתה הפכת לשלי", אומר האדון אלוהים. יחזקאל ט"ז 8
יחזקאל כותב בעוצמה על הנישואין, ועל היחסים בין אלוהים לירושלים. יחזקאל רואה כיצד אלוהים הכיר את ירושלים מלידתה ועד בגרותה, ואף על פי שהיא הייתה שנואה ומוזנחת, כיצד הוא אהב אותה וחיכה לה. היא הייתה אמורה להיות כלתו, והוא היה מוכן להתמסר אליה לחלוטין בברית נישואין. לא היה דבר שאלוהים לא היה עושה למענה, והיא השתוקקה שלבה יהיה מלא אהבה אליו כפי שלבו היה מלא אהבה כלפיה. לא היה מדובר בצורך, כי אבינו אינו זקוק לדבר, הוא כולו מספיק ושלם בקיום מושלם בתוך ראש-האל, אך אהבתו מכילה ומלאת ביטוי. הוא היה קנאי לירושלים, והעניק לה עושר ושגשוג. הוא עיטר אותה בזהב, כסף ופשתן משובח, משי ובד רקום. הוא סיפק לה את כל צרכיה. היא הייתה כמו גפן בחירה, נטועה על גבעה פורייה ישע' ה' 1,2.
אך למרבה הטרגדיה, הנישואין לא היו מאושרים. ולמרות פניות חוזרות ונשנות של הנביאים הרבים, שהאדון שלח להזהירם, ירושלים וישראל המשיכו לעבוד אלילים עם אלילים אחרים ולהתרועע עם עמים אחרים.
"את אישה נואפת, שלוקחת זרים במקום את בעלה". יחזקאל ט"ז 32
ומה עם הגפן, איפה הגפן עכשיו בסיפור שלנו?
ועכשיו אני אגיד לך מה אני אעשה לכרם שלי. אני אסיר את הגידור שלו, והוא ייטרף; אני אשבור את החומה שלה, והיא יירמסה. אני אהפוך את זה לבזבוז; לא יגזום ולא יזרע, ויגדלו קוצים וקוצים וקוצים; אני גם אצווה על העננים שלא ירד עליהם גשם. ישעיהו ה':5,6
התנ"ך מתעד את הטרגדיה שהתרחשה. כיצד עם ישראל התפצל לשתי ממלכות, ולמרות אזהרות רבות מהנביאים, הממלכה הצפונית לא חזרה בתשובה ובסופו של דבר נלקחה על ידי האשורים לשבי שם הם נעלמו במידה רבה מעין האדם, אז אפילו ממלכת יהודה הדרומית נלקחה לבסוף בשבי הבבלים וירושלים חרבה. אבל עם שובם של הגולים 70 שנה מאוחר יותר ובניין מחדש של בית המקדש והעיר לאחר מכן, היה ברור שהדברים אינם כפי שהיו בעבר, וציפתה שיום אחד יבוא משיח, "נחמת ישראל" שבה תלו כל תקוותיה להשבת המלכות ולחירות ממדכאיה.
ארבע מאות שנה חלפו, ואז, הרחק משם, לא בירושלים אלא קילומטרים רבים מזרחה, תפסה להקת מאגי את ההצצה הבאה של האישה המהוללת במהדורה 12, המתוארת על ידי הכוכבים בשמי הלילה. כי היה להם ידע על הכוכבים וכיצד לפרש את האותות שנכתבו על ידי אלוהים בשמים. ומה שהם ראו היה "כוכב" של אחד שנולד "מלך היהודים", או כפי שיוחנן רואה בהתג' י"ב:2: "היא הייתה בהריון וזעקה בחבלי לידה ובייסורי לידה".
הבסיס שלנו לכלה המהוללת נקבע כעת. השאלה שנותרה לנו היא, כיצד ייתכן שאלוהים והאדם הופכים לאחד כמו במערכת יחסים של נישואין? מה צריך להתרחש כדי להפוך טרגדיה לשמחה, וצער לריקוד? אנו נענה על שאלות אלה החל מהפעם הבאה.
מרנת'ה
מייק @Call2Come
