בונים דור אליהו ויהושע

 

"ויאמר יהושע אל העם…"קדשו עצמכם היום כי מחר כה יהא ה' נפלאות בקרבכם"….. יהושע 3 v 5

"אם לא נעים בעיניך לשרת את <מעמד התוחלת="כיפות קטנות">אדון, בחר בעצמך היום את מי תשרת: אם האלים אשר שירתו אבותיך אשר היו מעבר לנהר, או אלוהי האמורי אשר בארצם אתה חי; אבל באשר לי ולביתי, אנו נשרת את אדון". …. יהושע 24 נגד 15

 

יש לי רגשות מעורבים לחלוק את הלימוד הזה. מצד אחד, אני מרגיש זכות גדולה לחלוק אותו, כי אני יודע שזה מסר שרוח הקודש רוצה שתשמעו, ובכל זאת אני מרגיש את כובד האחריות עליי בגלל החשיבות הרבה שלו.

אלה שיקשיבו לה יקבלו או ידחו אותה או יהיו אדישים כלפיה, ולתגובתם תהיה משמעות נצחית הן עבורם באופן אישי, עבור הדור שלהם, עבור הכנסייה עצמה והמטרות הנצחיות של אלוהים. אני רוצה לעודד אתכם ולעורר בכם השראה, אבל לא רק לברך אתכם. המסר הוא מאוד מאוד רציני ולכן אני גם רוצה שתזהירו אתכם.

אני מאמין שהקב"ה עושה משהו מאוד משמעותי עם הדור הזה. הוא מאתגר את הדור הזה כמו שאף דור לא היה. הוא מחפש דור שייענה לדרישותיו במחויבות מוחלטת. הוא מעלה את הרף. הציפיות שלו ממך גבוהות יותר מאשר אולי, הדרישות שלו גדולות יותר. האתגר מדהים!

ראשית, עלינו להבין שאנו נמצאים באחרית הימים ואולי באחרית הימים. הזמן קצר. יום שובו של האדון מתקרב במהירות. האם אתה מבין כמה זכות יש לך לחיות כ'קדוש', כמאמין, היום? אתה יכול לקרוא את 'זמנים ועונות'?

מעולם לפני כן בהיסטוריה לא היו כל כך הרבה תפילות והפרעות העולות אל כס האלוהים מפלנטה ארץ. מעולם לא היו כל כך הרבה שבחים שמילאו את השמיים, נשפכו מליבם של גברים, נשים, נוער וילדים ועלו מכדור הארץ. האם ידעתם שבהודו, למשל, במדינה אחת בלבד יש רשת תפילה לילדים הנתמכת על ידי תוכנית טלוויזיה שבועית ומנוהלת על ידי הילדים, של למעלה מ-200,000 חברים? בסין כיום מעריכים כי יותר מ-40,000 מומרים חדשים מתווספים לכנסייה הסינית מדי יום. אלוהים בתנועה ו'ימי הגויים' מגיעים במהירות לקיצם ו'יום עמי ישראל' יגיע. התנועה היהודית המשיחית צוברת תאוצה. דבר הנביא מתגשם. ישוע ישלים את קהילתו הן במספר (גודל) והן באופי (בגרות). מתנות רוח הקודש נשפכות על כל בשר והוא החזיר את מתנות הכהונה המשולשות של ישוע אדוננו הנעלה בחזרה לכנסייה בימינו (עד שנת 2000 לספירה, למעשה). עכשיו יש לנו כל הזדמנות להיות בוגרים ומוכנים ככלה לבואו.

כי כפי שאפ' 4 אומר לנו שמתנות הכהונה הללו ניתנות בחמש פעמים…"כדי לצייד את עמו לעבודות שירות, כך שגוף המשיח יוכל להיבנות עד שכולנו נגיע לאחדות באמונה ובידע של בן האלוהים ונהיה בוגרים, ונגיע לכל המידה של שלמות המשיח."

אז הוא, ישוע, יבוא אלינו כמלך החתן וייקח אותנו לגן עדן לחתונת השה. ימים אלה מתקרבים במהירות, אך ראשית יש עוד רבים להינצל על ידי הקציר הגדול שחייב להתרחש.

כאשר הכנסייה מקבלת את זהותה המיוחסת ככלה, היא תקבל את המשחה השמורה רק לכלה, וזה יצייד אותה להביא את הקציר ואת המספר המלא של הגויים ועמי ישראל. עם זאת. רק דור של מאמינים מסורים, של לוחמים אדירים ישיג זאת, ועכשיו הוא הוא שלהם. הכוונה היא לדור אליהו ויהושע.

קוראים לו דור יהושע משתי סיבות. האחת מפני שרוח הקודש קוראת גם לדור הזה לקדש, לקדש או להקדיש את עצמו לה' כפי שלא נענה מעולם, והשנייה מפני שאם הם יגיבו כפי שעשה הדור בימי יהושע. אז גם הם ייכנסו לכל מה שאלוהים רוצה שהם יגשימו באחרית הימים האלה.

למה אליהו? מדוע הוא נקרא דור אליהו?

לאורך ההיסטוריה המקראית, 'ביאת המשיח' תמיד קדמה להופעתו של אליהו או סוג של אליהו

'הופעה' זו מנובאת בכתובים. מל 3 נ 1 'הנה אשלח את שליחי שיכין את הדרך לפני. אז פתאום יבוא ה' שאתם מחפשים' ומל' 4 נ' 5 'הנה אשלח לכם את אליהו לפני יומו הגדול והנורא של ה'". כך היה בזמנו של ישוע כאשר יוחנן המטביל בא ברוחו של אליהו כדי לבשר ולהכריז על בואו הראשון. למעשה, יוחנן, בציטוטו מישעיהו 40 נ' 3-5, התייחס לעצמו כך..' קול בוכה במדבר. הכן את הדרך לאלוהים. עשה לו שבילים ישרים' (מתי 3 נ 3).

בימים אחרונים אלה, כאשר תחושת הציפייה לביאתו השנייה של המשיח גוברת, לפחות בצורה של הילקחות הקדושים לחתונת השה, גוברת גם הציפייה ל'אליהו' נוסף המופיע לבשר ב'ביאה' זו. אולם הפעם לא אהיה אדם אחד אלא דור שלם, שכן נראה שרוח אלוהים מגדלת דור של אליהו שיישא את משיחתו ויפגין את מחויבותו ואופיו.

דור אליהו יוקדש כולו לבשר בהופעתו… דור של אנשים חדורי מוטיבציה, דור של לוויים שימצבו את עצמם ככוהנים המחויבים לשרת את ה' בצדק שמלאכי התייחס אליו במל"ב ב' ה', אך נכשלו בדורם למלא את ייעודם. בעזרת השם הדור הזה של אליהו, של הלויים, ילחץ וימלא את מטרות ה' שגזר עליהם.

הדור הזה יצית 'מהפכת זהב': את המהפכה הזאת יבצע האדון עצמו, אבל באמצעות עמו, דור אליהו, אותם 'כוהנים ומלכים לה' (א' פט' 2 נ' 9… עם נבחר, כהונה מלכותית, עם קדוש) שאינו חפץ אלא בהגשמת מטרות ה'. זהב בכתובים מייצג תמיד מלוכה. בפס' 45 נ' 9 ו-13 אנו רואים את הכלה המלכותית, הכנסייה, כלתו של ישו, בבגדים רקומים בזהב. 'הזהב של אופיר'. מהפכה זו תהיה מהפכה מלכותית שתבוצע על ידי המלכים והכוהנים האמיתיים _of הממלכה, אשר כדור אליהו משרתים את מלך מלכי המלכים בכניעה מוחלטת ונאמנות. דור זה יהיה ה'מטלטלים והמניעים' של החברה, שינעו בכוח רוחו כדי להביא את קציר הנשמות הגדול שממשיך את ההילקחות וכך להכין את 'דרך המלך'.

a. סימני הדור הזה

מהם הסימנים או המאפיינים של אלה שהאדון מחשיב כחלק מהדור המיוחד הזה. עכשיו דור יכול להתייחס לכל אלה שחיו בזמן מסוים בהיסטוריה בכל גיל. או שזה יכול להתייחס לאלה החיים לתקופה מוגדרת של זמן בדרך כלל נחשב כארבעים שנה. או, כמו במקרה זה, זה יכול להתייחס לקריאה מיוחדת של אלוהים על דור של אנשים בכל הגילאים אשר זכאים על ידי תגובתם החיובית לקריאה זו ומסירותם למטרה. לא כל המאמינים שחיים היום יהיו זכאים. זה תמיד מקרה של כולם נקראים אבל מעטים נבחרים. הסייג להיקרא 'הנבחר' טמון בתגובה הנכונה של המאמין. אלוהים תמיד משתמש בשריד.

כל כך…… מהם אותם מאפיינים שיכפילו או יפסלו אותנו?

בדרך כלל:

• הם יהיו אלה אשר מסורים לחלוטין לישוע ולמטרתו. הם יביעו לו נאמנות בלתי מעורערת, יהיו מוכנים 'להקריב את חייהם למענו. מה שטוב לאדון טוב לעבד, כפי שאמר ישוע ביוחנן 15 נגד 20. מה שטוב למנטור טוב לחונך…. בדיוק כפי שישוע הניח את חייו או אותנו..' צייתני עד מוות" (פיל' כ"ו 8). יוחנן 10 נ 14…' אני הרועה הטוב ואני מוסר את עולמי למען הצאן'
• יהיה להם טוהר בלב ובחיים. מתי 5 נ 8 אשרי טהורי הלב כי יראו את אלוהים'. פס' 24 נ' 4…'אשר יעלה אל גבעת ה'. מי שיש לו ידיים נקיות ולב טהור'. ר' 'צא מקרבם והיה שונה'. "אל תיגע בדבר טמא!" משלי 8 v 13 'יראת ה' היא לשנוא רע'. רומים י"ב נ' 9…' לתעב (לשנוא) את הרוע. להיאחז או להיצמד למה שטוב' שימו לב למילה 'לבקע'. הוא משמש לקשר נישואין (ראה בראשית ב' נ' 24…'עזוב את אמו ואביו ודבק באשתו') ככלת המשיח היא תדבק רק בבעלה.
• הם יהיו חד-אופקים, בלתי מעורערים במיקוד שלהם. "אדם בעל ראש כפול אינו יציב בכל מעשיו" ג'יימס 1 נגד 8
• הם יהיו ממוקדים באופן ייחודי אנשים שיוכלו להגשים את מטרות האלים מכיוון שמיקוד ברור: מייצר תשוקה ובהירות ראייה, מייצר תנופה ומוטיבציה, נותן יציבות, מחדיר ביטחון באחרים ובעצמי, מפתח התמדה ונאמנות, מעמיד אדם לברכה, מושך את חסדו של אלוהים, מוליד ענווה, מעמיק תלות ומפתח אינטימיות. בשיר השירים אנו קוראים בפרק ח' נ' 5 'מי זו העולה מן המדבר, נשענת על אהובה'… זו הייתה הכלה שנשענת על החתן שלה. דור אליהו הזה יחיה באינטימיות תלותית בישוע.

הבה נבחן כעת יותר כיצד ייראה דור אליהו זה על ידי לימוד מעמיק יותר של חייו של אליהו:

א. אליהו הנון-קונפורמיסט.

אליהו היה אדם שהיה נון-קונפורמיסט גמור בכל הנוגע לבחירה בין מטרות האל לבין הלחצים והציפיות של העולם.
א) הוא דחה את הסטטוס קוו, הנורמות המקובלות של התקופה, אם הן התנגשו בדרך כלשהי עם אלה של אלוהיו. הוא סירב להשתחוות לבעל. זוהי דרישת מפתח. כל מי שרוצה להעפיל ל'דור' הזה חייב להסדיר את הנושא הזה אחת ולתמיד… לאיזו ממלכה אני שייך? מלכות העולם הזה או מלכות אלוהים. ישוע אמר בצורה כה ברורה ביוחנן 15 שאנחנו לא מהעולם הזה ושהעולם ישנא אותנו. אנחנו באמת ממקום אחר, נולדנו בשמיים, בלב האב, לפני ייסוד הארץ, ובמלוא הזמן ש"הורד" לפלנטה ארץ. אנו בני ממלכה אחרת, לאחר שתורגמנו 'מממלכת החושך לממלכת האור'. קול 1 נגד 13
אם ברצוננו להיות בני הדור המיוחד הזה, עלינו "לחשוב שאנו מתים לעצמנו, לעולם על כל תרמיתו, ערכיו ואמות המידה שלו". רום 6 נגד 11 וזה יהיה לא נוח
במיוחד כשמדובר בנושאים של קונפורמיות אופנתית, של תקשורת, של תרבות לאומית או מנהגים חברתיים/משפחתיים המתנגשים עם הממלכה, של עניינים של תקינות פוליטית או תרבותית. הבעיה היא. יש רק תרבות אחת שבסופו של דבר אנחנו שייכים אליה וזו תרבות הממלכה.
ב) אליהו קרא תיגר גם על הסטטוס קוו. לא רק שהוא דחה את חוסר המוסריות ועבודת האלילים של זמנו, אלא התעמת באופן פעיל הן עם הנושאים והן עם הפושעים. הדור הזה יאתגר גם את העניינים הלא צודקים והאליליים של זמנו. הם יקבלו את הר הכרמל שלהם ויראו את כבוד אלוהים מנצח בהפגנה של אותו כוח על טבעי שאליהו חווה כאשר קרא לאש לרדת מן השמים כדי לאכול את קורבנו. האל שמושיע באש! הם יהיו ה'מטלטלים והמובילים' של הדור הזה.

ג) כמו אליהו, הם יהיו חסרי רחמים בחשיפת החטא והחוטא. בדיוק כפי שאליהו השמיד את כל כוהני הבעל, כך הדור הזה יטפל ללא רחמים, תחילה בחטא ובחוסר האלוהות שלהם, ולאחר מכן יחשוף את חוסר הצדק שבכנסייה. החטא מתעתע כל כך ולעתים קרובות המסע לעבר שחיתות רוחנית מתחיל בפשרות קטנות. היזהרו…."זה 'השועלים הקטנים שטורפים את הענבים' שיר השירים 2 נגד 15.

ב. אליהו, אדם שחי באמונה, במעשה נבואי ובתפילה.

א) על ידי אמונה ועל ידי העל-טבעי:

התיעוד המקראי מלא בדוגמאות
אנחנו פוגשים לראשונה את אליהו ב! מלכים א 17 כאשר הוא מתעמת עם המלך אחאב עם אזהרה והכרזה נבואית על הבצורת הקרבה. התגשמות נבואה זו מעמידה אותו במצב נואש ואין לו אוכל ושתייה בעצמו. אך כאיש אמונה הוא בוטח באלוהים וניזון באופן על-טבעי מהעורבים שאלוהים ציווה עליהם למלא את צרכיו והושקה על ידי הנחל. (מלכים א' י"ז ו')

לאחר מכן, כאשר הנחל עצמו מתייבש, הוא מוזן על ידי אלמנה בזרפאת, אשר מצייתת להוראותיו למרות שיש לה מעט מאוד אספקה ונס נוסף מתרחש. (מלכים א' י"ז 7 -16) מאוחר יותר, כאשר בנה מת באופן בלתי צפוי, אליהו מגיב בכך שהוא מעלה אותו לחיים (מלכים א' 17 נגד 17 – 24)

תקרית הר הכרמל היא אולי הידועה ביותר בשטחים הכבושים. (מלכים א' י"ז 20 – 40). כאן אליהו מפגין את אמונתו באלוהים ש'עונה באש' ומפעיל סמכות עצומה. הוא משפיל את כוהני הבעל, חושף את שקריהם ומביס לחלוטין את הרוחות השולטות בהם. לאורך כל העימות הזה, אליהו באמת שם את מבטחו על הקו, כי תבוסה עבורו בוודאי הייתה מביאה להוצאתו להורג.

במלכים א' 18 נ' 12-14 אנו רואים את הכבוד שרחש עובדיה, מנהל ארמונו של אחאב, לאליהו כאיש על-טבעי. עובדיה נבהל ללכת לספר לאחאב שאליהו רוצה להיפגש איתו למקרה שאליהו יתורגם על ידי רוח ה' והוא ייראה גם מבזבז זמן וגם שקרן.

לאחר הכרזתו של אליהו על סיום הבצורת, אליהו עוקף את מרכבתו של אחאב עד יזרעאל ושובר את שיא המהירות היבשתית. (מלכים א' י"ח 46) במלכים א' 19 נ' 5 הוא ניזון ממלאך ובמלכים ב' נ' 1 – 11 הוא מכה בנהר הירדן ומחלק את המים. זה לא היה אדם בשר ודם רגיל אלא 'איש אלוהים' אדיר!

גם דור אליהו הזה יהיה דור של אנשי ונשות אמונה אדירים שעושים מעללים אדירים למען ה'

ב) אליהו היה אדם שפעל באופן נבואי

פגישתנו הראשונה עם אליהו היא שבה, כנביא, הוא מודיע למלך אחאב שכמה שנות בצורת עומדות לבוא (מלכים א' י"ז 1). ואז במלכים א 17 נגד 14 הוא הכריז באופן נבואי לאלמנה כי הנפט שלה לא ייגמר עד לאחר הבצורת. מלכים א' י"ח 1 אליהו מודיע על סופו למרות שלא היו סימנים לכך והוא במלכים א' י"ח 41 הוא אף מכריז על כך בפני המלך. הוא שמע את הגשם יורד ברוחו והכריז…'כי הנה קול גשם כבד'. במלכים א' י"ח 43 – 45 אליהו שולח בביטחון את משרתו לראות את הגשם המתקרב למרות שהשמיים היו נטולי עננים

בפרק כ"א הוא מגנה את המלך אחאב על רצח נבות היזרעאלי ומכריז על מותה של איזבל ועל סופה של השושלת המשפחתית של אחאב.

אולי הגדול והמפורסם שבמעשיו הנבואיים נראה בכל פרשת כרמל שלי המתועדת במלכים א' 18. הוא בוודאי לא הקל עליו לשרוף את קרבנו שלו על ידי איתורו ועל המזבח עם כל כך הרבה מים לפני תפילת ההזמנה שלו. נ.ב. קוצר תפילתו פסוק 35 והבקשה שה' יצדיק את שמו ויתפאר בעצמו.

לבסוף, שימו לב כיצד אליהו מימש את לידת נבואתו שלו על בוא הגשם, כאשר הוא תפס את תפקיד הלידה העברית כשהוא 'מתפתל' בתפילה על הר הכרמל.

הולדת הנבואה: מקומה של התפילה בהולדת הנבואה

התגלה לי שרוב הנבואות, אם לא כולן, צריכות "להיוולד" לכדי קיום. הם לא קורים באופן אוטומטי. אלוהים מודיע על רצונו באמצעות נביאו, אך המתערב הוא זה שמשחרר או מוליד זאת. הנבואה אינה מתגשמת סתם, אלא אם כן יש מפגיעים שיולידו אותה על ידי תפילה. אנו מתארים את תהליך הלידה של האישה כתהליך המעבר. אנו גם מתארים התערבות כ'טרוויילינג'. להתערב לפעמים זה 'להתאמץ בתפילה'. אליהו הוליד את הגשם, חנה הולידה את ההתעברות המופלאה של בנה אלי, שמעון ואנה פרסמו את הנבואה על לידת ישוע. זה מדגיש את התפקיד המשמעותי החשוב של המפגיע.

ג) אליהו היה אדם שחי על ידי תפילה והתערבות

אליהו היה איש תפילה גדול. כמו כן, דור אליהו חייב להיות צבא אדיר של 'לוחמי תפילה' שיודעים מה זה להתעמל בתפילה וללוות אותה בצום.

למרות שיש בידינו רק שלושה רישומים של תפילות אליהו, הם ללא ספק דוגמאות לאורח חיים של תפילה. אף אחד לא יכול להיות בעל סמכות עם אלוהים כמו שהיה לאליהו ולא משיחה כמו שלו, אלא אם כן הוא הלך ודיבר תפילה. כל זה נובע מהקשר שלו עם אלוהים והקשר עם אלוהים מתפתח על ידי חיים מלאי תפילה.

במלכים א' י"ז 20-21 אליהו מפציר באלוהים לגדל את בנה המת של אלמנת זרפת. למרות שהסיפור קצר, אליהו ללא ספק היה נואש בהתערבותו. פעולת השכיבה שלו על הילד שלוש פעמים לא הייתה מהלך פסיבי.

במלכים א' י"ח 36 ו-37 ה; איג'ה הזמין את אלוהים להשמיד את הקרבן בהר הכרמל ובמלכים א' 18 נ 42 הוא מתייסר ומוליד את דברו הנבואי על הגשם

סמכות כזו עם אלוהים מתקבלת רק בחדר כס המלכות של השמיים. הסמכות מדברת על משיחה ושהמשיחה זורמת מתחת לכס המלכות.

מהי משיחה?

יום אחד חיפשתי את אלוהים לגבי 'משיחה'. שאלתי אותו מהי משיחה. כל כך הרבה ספרים שנכתבו על משיחה. כל כך הרבה דרשות הטיפו על משיחה. רציתי לדעת את ההגדרה שלו ושתהיה ברורה ומדויקת. לאחר זמן מה שבו חיפש את פניו, הוא דיבר;

"משיחה היא סמכות איתי. אתה מטיף לזה…. אני אביא הרשעה

אתה מלמד את זה. אני אביא התגלות

אתה מצווה עליו. אני אעשה את זה…. זה שיש לי סמכות איתי!"

משיחה זו באה רק מתוך קשר איתו וזה באמצעות תפילה מתמדת.

דור אליהו יעמוד בסימן איכות חיי התפילה שלו.

3) אליהו האיש שהיה בדיוק כמונו.

ביעקב 5 נגד 17 אנו קוראים את המילים האומרות האלה: 'אליהו איש בדיוק כמונו'. למרות כל הסמכות שהייתה לו, הוא היה גם אדם של פגיעות וחולשה. במלכים א' 19 לאחר הצלחת הר הכרמל ואיומי המלכה איזבל, אנו רואים את אליהו מצטמצם לבלגן מבוהל ומייבב העורך 'מסיבת רחמים'. אבל זה מעודד עבורנו כי זה מזכיר לנו שרק בחסד יש למישהו מאיתנו אמינות כלשהי.

כיצד נפל אליהו כל כך מהר מעמדת הסמכות והביטחון שלו?

ראשית, היזהרו מ'הצלחה רוחנית'. התעכבות עליו יכולה לקדם גאווה, לעוות את הדימוי העצמי שלנו ולגרום לנו להיות מוסטים מלראות ולהתמקד בישוע. זה יכול להוביל לכל מיני הונאה ופחד.

 

אליהו חשש 1 מלכים א 19 v 3

אליהו הסיר את עיניו מהאדון אל עצמו ואל נסיבותיו. בשיר השירים 2 נגד 14 שלמה, תמונה של ישו מתארת, כלתו היקרה להיות, כיונה. למה? ובכן, כן, הם טהורים ועדינים, אבל יותר מכך, הם הציפור היחידה שיש לה רק ראייה היקפית. הם יכולים לראות דברים רק ישירות מולם. הם חייבים תמיד להתמקד בדבר שהם רוצים לראות. כמו היונה, גם לנו חייב להיות רק דבר אחד. אדם אחד בתצוגה. זה ישוע. לנערה השונמית היו רק 'עיניים למלך' וכך גם אנחנו! התבוננות בנסיבות ולא בו עלולה להוביל לאסון. השוו את פטרוס ההולך על סיפור המים, שם גם הוא הסיר את עיניו מישוע והביט בגלים ובסערה.

אליהו רץ 1 מלכים א 19 נגד 3

אליהו ברח ממקום ייעודו… המקום שבו היתה ההפרשה והמשיחה. אליהו ארגן לעצמו 'מסיבת רחמים' עד שהמלאך הופיע ללא הזמנה ושלח אותו לחורב, שם הופיע גם האדון להקשיב לתירוציו ותלונותיו החלושות של אליהו.

רחמים עצמיים והתלוננות הם חוסר אמונה, שכן הם מטילים ספק בטובו ובנאמנותו של אלוהים. אצל אליהו זה הידרדר למחשבות אובדניות, ההונאה הגרועה מכולן. דור אליהו צריך להיזהר ממלכודת זו.

עם זאת…… למרות שאנו רואים את חולשתו של אליהו בסיפור, לפגיעות יש צד חיובי. אנו נזכרים ש"בבשרי אין דבר טוב", כפי שאמר פאולוס הקדוש. אנו רואים כל כך בבירור ש'הבשר לא מרוויח כלום'. רק אלוהים יכול לייצר הצלחות של אלוהים. דברים נצחיים יכולים להיות מושגים רק באמצעים נצחיים. במקרה הטוב זה 'המשיח בנו, תקוות התהילה' קול 1 v 27 המאפשר לנו לראות כל ניצחון או רווח. "כוחנו נעשה מושלם בחולשה" 2 קור' 12 נ' 9 משימות נצחיות יכולות להיות מושגות רק על ידי משאבים נצחיים. זו יהירות לחשוב אחרת. לכן המודעות שלנו לפגיעות שלנו זורקת אותנו אל אלוהים ומצניעה אותנו. דור אליהו יהיה חברה של אלה שהם צנועים ותלויים לחלוטין באלוהים.

ד. אליהו היה איש של ענווה

אין ספק שאליהו היה צנוע על ידי אלוהים. צנוע אבל לא מושפל. האם הוא היה אדם טוב יותר בשביל זה? אני בטוח שהוא היה, אבל הכתוב לא אומר לנו, אבל מה שאנחנו כן יודעים זה שהוא הרים את עצמו מאותו רגע של דיכאון והמשיך בצייתנותו, הולך כפי שהורה למשוח את חזאל מלך ארם, את יהוא מלך ישראל ואת אלישע כיורשו. אם ענווה היא 'יכולת לימוד או ענווה', אז בוודאי שעילג'ה היה כזה. דור אחרית הימים חייב, כמו אליהו. זה חייב להיות מלמד ומלא ענווה.

אחרת באה ברוחו של אליהו שאמר על עצמו ביחס לישוע אדוננו. אני חייב להקטין אבל הוא חייב להגדיל. אני לא ראוי אפילו להתיר את הסנדלים שלו'. הוא היה האדם הצנוע ביותר… דור אליהו אמיתי לרץ, וזה היה יוחנן המטביל. ישוע אמר עליו שמעולם לא נולד אדם שהיה גדול יותר מיוחנן המטביל.

אך כמובן שגדולתו של יוחנן הייתה פשוט בגלל התפקיד שהיה עליו למלא ביחס לישוע. הוא נקרא להיות המבשר של המלך המושיע הבא, המשיח, ובאותו אופן דור אליהו שחי היום נקרא להיות המבשר של מלך החתן שישוב לארץ לאסוף את כלתו.

ולבסוף,

5) אליהו איש האינטימיות

אחרי כל הרעש והדרמה של חייו הציבוריים הפעילים, אנחנו פוגשים סוף סוף את אליהו בהר חורב. אליהו היה צריך ללמוד שאלוהים לא נמצא ב'רעידת אדמה, רוח או אש', אלא בקול השקט שעדיין קטן, שנשמע רק כשהוא השתיק את עצמו בענווה בנוכחות אלוהים. חווית המערה בהר חורב הייתה מקום האינטימיות.

אינטימיות עם אלוהים יכולה להתפתח רק בענווה של עצמנו ובדממה של נשמותינו כאשר אנו מחכים לו. זה מתחיל כאשר אנו מכירים בפגיעות שלנו וזה יוצר תלות בישוע אשר גורמת לנו ללא הרף "לחפש את פניו".

"לא בכוחנו בכוחנו אלא ברוחי, אומר ה'" זכר' ד' 6

הענווה מאפשרת לנו להכיר בתלותנו בו והתלות מטפחת רצון לאינטימיות עמו". וזה מה שהוא מעריך יותר מכל דבר אחר. נגלה גם את המפתח ל'משמעות רוחנית' ולהגשמת ייעודנו האישי והקולקטיבי.

'מצא לי אדם' קרא האדון אלוהים באמצעות הנביא OT. היום הוא קורא שוב, אבל הפעם זה…'מצא לי דור'. דור של 'בנים' אמיתיים שיהיו מסורים לחלוטין וחד-אופקים. אלה הם מחוללי ניסים, הורסי שטן, לקיחת מלכות, השתחוות בענווה, מתערבים, משבחים, האנושות משרתת, צדקה לוחמת ונלחמת בשחיתות.,,,,ואלוהים מהלל!

האם תהיו הדור הזה?

זה ורק זה יזרז את בואו.