From Origination to Restoration
בחלק 1 הצהרתי שאם הכנסייה רוצה לשתף פעולה עם אלוהים בהגשמת מטרתו הנצחית בעולם הזה, עליה לדעת מה "רוח האל אמרה לכנסיות" באותה תקופה ובאותה עונה. אמרתי שהכנסייה היא האוזן והקול הנבואי בעולם ובעולם. כתבי הקודש מציינים בבירור כי לאלוהים יש מטרה נצחית עבור כדור הארץ וכי הוא מניע את העולם לאורך ציר הזמן הנבואי לעבר מטרה זו.
ההיסטוריה היא סיפורו וגילוי תכליתו הנצחית. לימוד ההיסטוריה ובמיוחד ההיסטוריה המקראית נותן לנו מושג טוב יותר על המקום שבו אנו נמצאים לאורך ציר הזמן הזה. ההיסטוריה המקראית מתעדת את דברי הנבואה שניתנו לאורך זמן ואת אלה שהתגשמו ואלה שעדיין לא התגשמו. ההיסטוריה של הכנסייה היא נבואה שהתגשמה. נבואה שעדיין לא התגשמה היא פשוט החלק בהיסטוריה של הכנסייה שעדיין לא התגשמה. ההיסטוריה של הכנסייה מתעדת גם את כישלונותיה של הכנסייה לאורך הדורות, אך אלוהים נאמן לדברו ונמצא בעסקי השיקום.
ניתן לחלק את ההיסטוריה של הכנסייה לשלוש תקופות: יזום, שקיעה ושיקום. אנחנו עכשיו בתקופת הרסטורציה. אלוהים, ברחמיו ולמען מטרתו הנצחית, משיב לקהילתו את מה שאיבדה מאז היווסדה.
כשנתבונן בשלוש התקופות הללו, נראה בבירור רב יותר אילו היינו היום במטרותיו הנצחיות של אלוהים.
יזום : לידתו של ישו בבית לחם.
הנביאים הצהירו שישו ייוולד בבית לחם שביהודה ולא בעיר הולדת הוריו, נצרת שבגליל, שם הם חיים כעת. אבל איך זה יכול להיות? אלוהים קבע כי בשנת 63 לפנה"ס עם ישראל יהפוך לחלק מהאימפריה הרומית וכי בשנה המיועדת להתגלמות, כאשר אלוהים יהפוך לאדם, הקיסר הרומי יערוך מפקד אוכלוסין ויצווה על כל האנשים לחזור לעיר האבות כדי להירשם למפקד האוכלוסין שבמקרה שלהם היה בית לחם. מרים, שהייתה מתקדמת מאוד בהריונה, ילדה את ישוע בעודה בבית לחם. זו הייתה עונת מינויו של אלוהים והתגשמות הנבואה העתיקה.
הזמנים והעונות חשובים כל כך לאלוהים. לדוגמה, שום דבר לא יכול היה להניע את אלוהים לשלוח את המשיח עד שהכל היה בסדר אלוהי והזמן היה נכון.
ישוע בא כ"פירות הביכורים של גזע חדש" שנולד "לא מרצון האדם אלא מאלים", מין אנושי חדש של אנשי אלוהים, שנולדו מהרוח, עם עצם טבעו של אלוהים בתוכם, הדנ"א הרוחני שלו. זה ייקרא גזע הכנסייה ……. הקדושים!
כל אדם שנולד מהרוח, יהיה חלק מהגזע הכנסייתי.
עכשיו אני לא רוצה להיות שנוי במחלוקת, אבל לעתים קרובות מלמדים אותנו שהכנסייה נולדה בחג השבועות כאשר רוח הקודש באה על התלמידים בחדר העליון.
הסיבה לכך היא שהיא מתחילה לתפקד כקהילה של המשיח כמו, מאמינים מלאי רוח, כמו מאותה נקודה. אולם, אם הכנסייה היא חברתם של אותם גברים ונשים, נערים ונערות שנולדו מהרוח, אז הכנסייה נוצרה כאשר ישוע נשם על התלמידים ביוחנן 20:22 ונתן להם סמכות לסלוח על חטאים ואמר "קבלו את רוח הקודש".
עם זאת, אני מאמין שהכנסייה נולדה על הצלב של ישוע כאשר החנית הושלכה לצדו והוא שפך את דמו וקנה אותה לעצמו. הדם הזה היה הנדוניה שלו… מחיר הרכישה שלה. אני מציע שהכנסייה, כלתו של ישו, נולדה מצלע ישו, אדם השני, בדיוק כפי שחוה נולדה מצלע אדם הראשון. אדם הראשון איבד את כל מה שאלוהים הכין לו, סמכות, קשר עם אלוהים וחיי נצח. ישוע אדם השני זכה בכך בחזרה עבורנו כאשר הוא מת על הצלב.
בחג השבועות הכנסייה התחזקה.
המאה הראשונה לנצרות באפריקה, אסיה, המזרח התיכון ואירופה הייתה תקופה של צמיחה מדהימה ופעילות מיסיונרית. לעתים קרובות היא הייתה בעיצומה של רדיפה נוראית, אך הכנסייה הייתה תוססת ומונעת משימה.
הרדיפות גרמו להתפשטות נוספת של הנצרות, וכאשר הקדושים התפזרו, אותות ומופתים הלכו בעקבות הטפתם. …"והרבה דברים אדירים נעשו ביד השליחים", "והאדון הוסיף מדי יום למספרם את אלה שנושעו". מעשי השליחים 5 v 15
הכנסייה הייתה מפוזרת ברחבי האימפריה הרומית ולקחה איתם את אמונתם החדשה. היא התקדמה לתוך אירופה ולתוך אפריקה, אם כי המסורת מציעה כי הסריס האתיופי של מעשי השליחים 8 עשוי היה להיות אחראי להולדת הכנסייה בצפון אפריקה. פאולוס מביע את כוונתו לבקר בספרד ברומאים, בין אם הגיע או לא זו מסורת כנסייתית, אך הדבר מרמז על כך. המסורת מספרת כי השליח תומאס הוליד את הכנסייה בהודו.
בסוף המאה השנייה התבססה הנצרות היטב באירופה, אסיה ובאפריקה. אלה היו שלושת מרכזי הנצרות במשך 500 השנים הראשונות מאז לידתה והתפתחו באופן עצמאי במידת מה זה מזה. אחד התיאולוגים המוקדמים של הכנסייה היה אפריקאי בשם אוגוסטינוס היפו, שתורתו למרות שלא הייתה מבוססת בכל תחום, הייתה אחראית לתת לנו הרבה מהדוקטרינה שלנו על השילוש הקדוש.
הידרדרות: שקיעתה של הכנסייה
מה שהתחיל כשליחות על-טבעית תוססת הפך בסוף המאה השלישית לארגון פוליטי ומדינתי. בסוף המאה החמישית איבדה הכנסייה את שירות החומש. אלה היו המשרדים שנשלחו לכנסייה על ידי ישוע אדוננו הנעלה של השליח, הנביא, האוונגליסט, הכומר והמורה. גם רוח הקודש הצטערה ונראה שהחלה לפרוש מהכנסייה. (שימו לב להבדל בין 9 או 12 המתנות של רוח הקודש לבין 5 המתנות של ישוע אדוננו הנעלה).
עדיין הייתה עדות לעל-טבעי או לנס, משום שאלוהים לא יהיה ללא עד, אך באופן כללי הכנסייה הנראית לעין על פני האדמה הייתה במצב נורא.
א) שקיעתה של הכנסייה האפריקנית הביאה ללידתו ולעלייתו של האסלאם כדי למלא את החלל שנוצר. בשנת 570 לספירה נולד מוחמד ועד מהרה עבר האסלאם ברחבי אפריקה.
ב) שקיעתה של הכנסייה המערבית הביאה ל-1000 שנות חושך רוחני באירופה הידועות כימי הביניים.
ג) הכנסייה האסיאתית המשיכה ללא רתיעה עד שהערבים המוסלמים כבשו חלקים גדולים של הודו, פרס ומסופוטמיה במאה ה-7 וההינדואיזם הפך לדת שלטת.
שיקום: תוכנית השיקום של אלוהים מתחילה
כאשר ישוע בא, הוא הוליד את הכנסייה וטען ששום דבר לא יעצור אותו מלהגשים את הצהרתו הנבואית, "אני אבנה את הכנסייה שלי ושערי הגיהינום לא יגברו עליה". מתי ט"ז 18. עם זאת, לעתים קרובות בניית משהו כרוכה בשיקום, וישוע מחויב לשקם ולהבשיל את קהילתו כדי להציג אותה בפני אביו ככלתו היקרה. לאורך ההיסטוריה של הכנסייה אלוהים שלח עונות של "רענון ותחייה" כדי לשקם אותה. "תנועות אלוהים" אלה נועדו לשקם או לתקן את הכנסייה ולקדם את הכנסייה כולה לקראת אותה בגרות שישוע חפץ בה. זו לא הייתה כוונתו ליצור זרמים חדשים. זרמים דתיים נוצרו במהלך תקופות של שיקום הכנסייה מכיוון שקבוצות קיבלו את האמיתות החדשות אך נדחו על ידי כנסיות אחרות או הפכו רכושניות להתגלות, לניסיון או למתודולוגיה שלהן.
עם זאת, משנת 1500 ואילך, אלוהים החל לשקם את אותם דברים שאבדו או הושחתו מאז ימי היזום. היסטוריונים של הכנסייה קבעו את שנת 1517 לספירה כהתחלה הרשמית של תקופת הרסטורציה הכנסייתית הידועה בשם הרפורמציה, ומאז היו חמש תנועות רסטורציה עיקריות של הכנסייה.
- התנועה הפרוטסטנטית של המאה ה-19
- תנועת הקדושה של המאה ה-17
- התנועה הפנטקוסטלית של המאה ה-20
- התנועה הכריזמטית בשנות השישים
- התנועה הנבואית/אפוסטולית בשנות ה-80 וה-90 – 2000
אך אולי השיקום המשמעותי ביותר היה השחזור של חמש מתנות הכהונה של ישוע אדוננו הנעלה, מכיוון שכפי שאפ' 4 אומר לנו, מתנות אלה נועדו להתבגרות הכנסייה והן חיוניות להגשמת מטרות האלים עבורה כמכשיר לשינוי
בשנת 1525 לאחר 1000 שנות שלטון חושך בעולם המערבי ובאירופה בפרט ושקיעתה של הכנסייה באפריקה. אלוהים הכריז.." מספיק זה מספיק" והוא החל להחזיר לכנסייה את הכהונה המשולשת שאבדה במשך זמן כה רב. זה לקח הרבה זמן כדי להשלים אבל בתחילת המאה ה -21 השיקום הסתיים.
מעניין לציין שאלוהים החל לשחזר את מתנות הכהונה האלה בסדר הפוך לאופן שבו הן רשומות בכתבי הקודש, משום שהכנסייה העלתה את השליח לעמדה מעל השאר. תפקידים אלה ניתנו על ידי ישוע אדוננו הנעלה, על פי אפס' ד' 11-13 כדי להבשיל את הכנסייה. אפס' ד' 11 אומר…" הוא זה שנתן חלקם להיות שליחים, חלקם להיות נביאים, חלקם להיות אוונגליסטים, חלקם להיות כמרים ומורים"
הוא התחיל במשרד ההוראה. מרטין לותר, כומר קתולי לא מרוצה, זכה להתגלות שאנו נושעים על ידי אמונה ולא על ידי מעשים. כפי שנאמר באל הרומיים 1:17 "כי שם מתגלה צדקת האלוהים מאמונה לאמונה: כמו שכתוב, 'הצדיקים יחיו באמונה'"
מרטין לותר והרפורמטורים שלו לימדו את האמת הרסטורציונלית החדשה וזה הוביל לרפורמציה ולתנועה הפרוטסטנטית.
אז בשנות ה- 1500………. משרד ההוראה שוקם.
בשנות ה- 1600/1700…… המשרד הפסטורלי שוקם כאשר קבוצות של פרוטסטנטים הקימו כנסיות חדשות שנזקקו לרועה.
בשנות ה- 1700/1800……. המשרד האוונגליסטי שוקם כאשר המאמינים קראו את כתבי הקודש המודפסים ונעשו מודעים שוב למשימה הגדולה. תנועות וארגונים מיסיונרים נולדו כדי לקחת את הבשורה לכל האומות. (החברה המיסיונרית הבפטיסטית עם ויליאם קארי בשנת 1792, אבי התנועה המיסיונרית. המיסיון לפנים סין ב-1865 עם הדסון טיילור, והמיסיון האפריקני ב-1895 עם פיטר קמרון סקוט)
עם זאת, נותרו שני משרדים רבים שטרם שוקמו: הנבואי והאפוסטולי. אלה מטבעם על-טבעיים ותלויים בנוכחותה ועוצמתה של רוח הקודש. אך רוח הקודש הצטערה ונסוגה. הייתה צריכה להיות חזרה של רוח הקודש לכנסייה. היה צריך להיות עוד חג השבועות.
בשנת 1906 הוא הגיע בצורה של התחייה הוולשית ולאחר מכן תחיית רחוב אזוסה, בארצות הברית והתנועה הפנטקוסטלית החדשה נולדה. בכך נפתחה הדרך לשיקום שני המשרדים האחרונים.
לרוע המזל, הפנטקוסטלים שמרו עליו והפכו אותו לדתי ולכן אלוהים חיכה עד סביבות 1960 ואז נשם שוב והגיע הגל השני הידוע בשם התנועה הכריזמטית. עכשיו אפשר לשחזר את שני האחרונים.
כל כך…… בשנות ה-80 ………….השליחות הנבואית שוקמה באמצעות התנועה הידועה בשם התנועה הנבואית (ראיה: הספרים והכנסים הרבים שהופיעו בנושא….'דע את מתנתך הנבואית')
בשנות ה-90…………….. המשרד האפוסטולי שוקם. (ראיה: הספרים והכנס בעשור זה המופיעים בנושא 'דע את מתנתך האפוסטולית והנבואית')
שימו לב שהמתנה או המשרד האפוסטולי הם ששוחזרו ולא התנועה האפוסטולית. אין הכוונה ל-NAR (New Apostolic Restoration) או לכל רשת אפוסטולית אחרת לממשל לצורך העניין. איננו טוענים שאלוהים החזיר היררכיה חדשה של ממשל שליחי לכנסייה, אלא שהפונקציה של שליחות הושבה.
בשנת 2000 הושלם שיקום המשרד פי חמישה.
בין השנים 2000 – 2007, שתי התנועות הרסטורציונליות האחרונות הללו המשיכו להתבסס כאשר אלוהים "השכיב את המשרדים האלה למטה" כביכול.
ואז בשנת 2008 הכנסייה שאני מציע נכנסה ל'עונה' חדשה.
שנת 2008 ידועה בנומרולוגיה כשנת התחלות חדשות. כאשר בשנת 2008 נערכו המשחקים האולימפיים בסין, הדבר עורר תגובה של ציפייה לאומית גדולה. בסין שנת 2008 סימנה עבורם את תחילתו של עידן חדש, שכן שמונה בתרבות שלהם פירושו גם התחלות חדשות.
כמה קולות נבואיים בכנסייה העולמית הציעו כי חל שינוי בתחום הרוחני בסביבות 2008. רבים מאמינים שנכנסנו לעונה חדשה בשם עונת הקדושים ונולדה תנועה חדשה הידועה בשם תנועת הקדושים.
עונת הקדושים ותנועת הקדושים
זה היה זמן ועכשיו הוא הזמן שבו הקדושים קמים כפי שלא היו מעולם, כדי לעשות את עבודת המשרד. זה כבר לא יומם של סלבריטאים נוצרים. זו הייתה תחילתו של היום הרגיל שנעשה יוצא דופן באלוהים כפי שהוא תמיד התכוון שיהיה, זמן שבו כל מאמין מקומי אינדיבידואלי שהתמלא ברוח היה עולה בכוחו כדי לעשות את עבודת הכהונה.
זה היה כאילו אלוהים אומר….." זו מהות הכנסייה. לא מדובר בכנסיות ענק או כוכבי סלבריטאים. מדובר בקהילה של אנשים רגילים שנעשו יוצאי דופן בזכות חסדי והעצמה שלי".
אז איפה בדיוק אנחנו נמצאים היום בתוכנית הנצחית של אלוהים? מה קורה היום? איפה אנחנו בתוכנית של אלוהים עכשיו?
העונה השלישית והאחרונה – עונת הכלה.
אני מאמין שיש עוד עונה שאנחנו עכשיו עוברים אליה. כל המעברים מלווים ברענון ותחייה. אלה מתנים את הקדושים ברחבי הכנסייה העולמית ומכינים אותם להיות פתוחים לתנועה החדשה של אלוהים. בעשורים האחרונים חלה תחייה משמעותית בחלקים רבים של העולם. הייתה תחיית צ'ילה בשנת 1902. התחייה הוולשית בשנת 1904. התחייה של מזרח אפריקה ורואנדה/אוגנדה בשנות ה-30 של המאה ה-20, התחייה של הברדס, סקוטלנד, בריטניה ב-1949. התחייה של בראונסוויל, הידועה גם בשם Pensacola Outpouring בארצות הברית בשנת 1995; התחייה של פלורידה או התחייה של לייקלנד ב-2 באפריל 2008; תחיית המפרץ (הידוע גם בשם תחיית מפרץ רוח הקודש) בדפני, אלבמה ביולי 2010; ולאחרונה התחייה ההולנדית שהחלה ב-20 באפריל 2012 בהארדוויק, הולנד. השתפכות רוח הקודש נמשכה ברבים מהמקומות האלה מאז.
כשחזינו ברעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004 ולאחר מכן בצונאמי היפני ב-2009, ראינו את הכוח הנורא של הטבע חסר הרסן. ואז הגיעה המילה הנבואית לכנסייה דרך הנביאים… "אני אשלח את הצונאמי הרוחני שלי על הכנסייה". אנשים התחילו לדבר על 'גל שלישי', גל ענק של תחייה שיתחיל להביא את הקציר הגדול. אך זה יקרה בתוך התגברות החושך הגדול והרשע.
מוצע שתנועת קדושים זו החלה להעביר אותנו למה שניתן לכנות התקופה האחרונה של ההיסטוריה של הכנסייה בת התמותה והרפורמציה הסופית. היא תאיץ את תנועותיו של הקב"ה בדורנו, כדי להשלים את המספר המלא של הכלה ולהביא אותה לבגרותה. זוהי כעת עונת הכלה ולכל אורכה נהיה מודעים יותר ויותר לזהות הכלה שלנו. בעונה זו המאמינים יהיו מונעים על ידי אהבה יוקדת לישוע ותשוקה עזה לאינטימיות איתו כמלך החתן.
זו תהיה תקופה שאורכה לא ניתן לקבוע, אך היא תבשיל אותנו ככלה, לפני או במהלך הצרה הגדולה ואז נלקח לחתונת השה. זה יסמן את סוף ההיסטוריה של הכנסייה בת התמותה ואת תחילתה של ההיסטוריה של הכנסייה האלמותית שבה, לאחר שחזרנו לכדור הארץ, נמלוך כאן בשותפות נשואה עם ישוע מלך החתן שלנו.
אז…"כי ממלכות העולם הזה יהפכו לממלכות אלוהינו ומשיחו".
