כלה מפוארת 9
לאשת אלוהים הפורייה, המבורכת להגדיל ולהתרבות, להראות את כבוד אלוהים בצדק ובצדק ברחבי הארץ: ציית לאדוננו ישוע המשיח, נוח בצלו של האל הכול יכול, בחר בדרך הצרה של אינטימיות המובילה לחיי נצח.
את המסע שלנו בין כתבי הקודש בחיפוש אחר האישה, חלקתי כמו מחזה על במה עם מערכות שונות, כל אחת מפתחת את הסיפור עד המערכה האחרונה. ובסיפור שלנו, יש שלוש מערכות. המערכה הראשונה החלה באדם וחוה לאברהם ושרה ואחר כך לאלוהים ולישראל. הסיפור התגלגל בין דפי התנ"ך, שאינו באמת ישן מכיוון שדבר אלוהים לעולם אינו מזדקן, אלא עלינו לראות אותו כברית הראשונה בדומה לברית החדשה כברית השנייה. אך במערכה הראשונה סיפורנו הסתיים בנישואין הכושלים בין אלוהים לישראל, והותירו אותנו עם השאלה כשהמסך נסגר: כיצד ייתכן שאלוהים והאדם נברא "בשר אחד" כמו במערכת יחסים של נישואין? ואז מתחילה המערכה השנייה, וישוע פתח את הווילון, בדיוק כשהווילון בבית המקדש נקרע, ישוע עלה למרכז הבמה וענה על השאלה. נישואין בין אלוהים לאדם אפשריים באמצעות דמותו של ישוע המשיח מכיוון שהוא גם אלוהים באופן מלא וגם אדם באופן מלא. אנו מתקרבים לסוף המערכה השנייה והווילון ייסגר שוב, הפעם לא על ידי וילון במקדש, אלא על ידי עננים שהסתירו אותו מן העין כשעלה מהר הזיתים. אבל לפני שהמסך נסגר שוב, יש עוד חוט אחד בסיפורנו שעדיין לא חקרנו. זוכרים את הגפן? הגפן יחד עם הכלה הן שם נרדף לאמת אחת, למציאות אחת באלוהים.
אדם וחוה התברכו על ידי אלוהים להיות פוריים. זהו זרעו של הגבר, אך הרחם הוא של האישה, ודרך רחם האישה אפוא באים הצאצאים. לאחר מכן, עם אברהם ושרה, ניתנה הבטחת הפוריות לשניהם. זו לא הייתה רק הבטחה לאברהם, אלא גם לשרה שמתוך גויה ומלכיה ייוולדו. אך מכיוון ששרה הייתה עקרה, הם ניסו במאמציהם להקל על הבטחת אלוהים. בבשר באמצעות הגר, ולא על ידי "אלוהים איפשר פוריות". לכן הייתה צריכה להיות זו שרה, כדי להראות נקודה זו, שהבטחת ה' באה באמונה, ולא על ידי השפחה אלא על ידי האישה החופשית. אלוהים הזכיר להם שדרך שרה ייחשבו צאצאיהם. כלומר, באמצעות הכלה תתקיים ההבטחה לחתן. אכן, תפארת הגבר היא האישה. וכך, שרה יחד עם אברהם היו פוריים מאוד, ממנה נולד יצחק, מיצחק ליעקב שהפך לישראל ומיעקב ליוסף, מבשר המשיח שיעקב ניבא שהוא גפן פורייה.
"נטעתי אותך כמו גפן של קול ומלאי אמין. אז איך הפכת נגדי לגפן מושחתת ופראית?" ירמיה ב' 21 וגם בישעיהו אנו קוראים:
"כרם ה' ה' הוא בית ישראל, ואנשי יהודה הם גן תענוגותיו. והוא חיפש צדק, אבל ראה שפיכות דמים; לצדקה, אבל שמע זעקות מצוקה". ישע' ה':7
הפרי שאלוהים מחפש הוא צדק וצדק. אלה מאפיינים או סימני היכר של מלכותו. עם ישראל היה אמור לייצג את מלכות אלוהים על פני האדמה. ואף על פי כן, הגפן נעשתה פראית ומושחתת, ולכן אלוהים שבר את חומותיה והיא נהרסה על ידי חיות פרא. תהל' פ' 12,13 כך נסגר המסך במערכה הראשונה, אנו נותרים עם הטרגדיה של גפן הבר הגפן העקורה וההרוסה, אך איננו חסרי תקווה. מכיוון שכאשר כותב המזמור אסף כתב את פס' 80, הוא קיבל השראה מרוח הקודש שזרמה דרכו לכתוב את המילים הבאות:
"חזור אלינו, הו אלוהים הכול יכול! הביטו למטה מהשמיים ותראו! שמור על הגפן הזאת, על השורש שנטעה ידך הימנית, על הבן שגידלת לעצמך. הגפן שלך נכרתת, היא נשרפת באש; בתוכחתך גווע עמך. הניחו את ידכם על האיש שביד ימינכם, בן האדם שגידלתם לעצמכם. אז לא נפנה לך עורף; החיו אותנו, ואנו נקרא בשמכם. השב אותנו, הו האדון הכול יכול; תן לפניך להאיר עלינו, שנוכל להינצל". תהלים פ' 14-19
איזו נבואה עוצמתית. יש אדם לימינו של אלוהים, או כפי שכותב המזמור, "הבן שגידלת לעצמך". מיהו האיש הזה לימינו של אלוהים? אין אף אחד שמתאים לתיאור הזה חוץ מאחד – האיש ישוע המשיח. משורר התהילים מגלה שיבוא אחד שישקם את כרם האלוהים, הבטחה משיחית.
ואז, בלילה לאור ירח מאות רבות של שנים מאוחר יותר, ישוע ותלמידיו התאספו בחדר עליון בתוך חומות העיר שהוכן עבורם לחגוג את הפסח סימן 12-17: 14. זה היה הלילה שבו בגדו בו. כשנותרו שעות ספורות בלבד לפני צליבתו, התקיימה החתונה באותו לילה בחוויה אינטימית ביותר, עם מילות אהבה והבטחה לשוב. ואז, לאחר שהארוחה הסתיימה, קראנו את המילים האחרונות של יוחנן 14 "בוא עכשיו תן לנו לעזוב". השאלה שאנו עשויים לשאול היא: לאן ישוע הלך? כי לישוע היה לאן ללכת באותו לילה. הוא היה בדרכו אל מחוץ לעיר, במורד נחל קדרון, אל גן גת שמנים. זוהי ההליכה האחרונה של ישוע עם תלמידיו לפני ההליכה עם שוביו. בהיותו חג הפסח, היה אמור להיות ירח מלא באותו לילה, המאיר את המקדש ואת חומות העיר מאחור. ואז הוא מכריז "אני הגפן האמיתית" יוחנן 15:1.
היסטוריונים מתארים כי מעל דלתות המקדש המסיביות היו גפן מוזהבות ואשכולות ענבים שהיו תלויים מגובה רב. וכאן ישוע מכריז שהוא התגשמות נבואתו של משורר התהילים. ישוע הצהיר את ההצהרה השמינית והאחרונה על אלוהותו, באומרו "אני הגפן האמיתית", לא את הסמליות על דלתות המקדש מאחוריו, אלא כאן, עכשיו עומד בשר ודם, ופונה לכלתו, לציית לו. כי היא צריכה להיות פורייה דרך החיבור שלה לגפן. הענפים אינם יכולים להניב פירות מעצמם אלא שהם בגפן, הפרי המתמשך מגיע מכיוון שהענף נמצא בגפן. ישוע ידע את הצרות הצפויות לתלמידיו, כיצד הם יירדפו, ינודו, יוכו ויהפכו לקדושים מעונים, והוא נתן את מילת העידוד הזו כדי להכין אותם לבאות. אל תדאגי, הוא אמר, לא מדובר בקשר לבניין או לממסד דתי, אלא בקשר שלך איתי.
מסר זה של אינטימיות הוא דחוף היום כפי שהיה בכל זמן אחר. כי לא מדובר בבניינים, בדוגמה, בדת הלאומית או בגאווה שלנו. ישוע היום קורא לכלתו לציית לו, לזנוח את כל האחרים, להיות סמוכים ובטוחים שהוא לבדו מסוגל לקיים אותנו. יש זרימה של חיים ומזון שמגיעה דרך אינטימיות איתו, לא באופן עקיף דרך אף אחד או שום דבר אחר, אלא ישירות דרכו. תן לדבר המשיח לשכון בך בעושר. עשו מדיטציה והזינו את המילה. כי אפילו הבמות והמקדשים שלנו לא יספקו בסופו של דבר את המזון שהכלה צריכה. כמו התלמידים הראשונים, היא חייבת לצאת מן הגלוי אל הבלתי נראה, מן הטבעי אל הרוחני, מן הגברים ואל החתן שלה, בידיעה שאף אחד לא יכול לתלוש אותה מידו.
אני מתפלל היום שתימשכו עמוק יותר במערכת היחסים שלכם איתו, כי הזמן קצר והארלוט הגדול רוכב על החיה של מערכת העולם הזה. אל תשתה את היין שלה, אל תיפול לפיתוי שלה, אף על פי שהיא עשויה להציע הרבה, זה יוביל רק למוות, כי ענפים שאינם בגפן ייחתכו ויושלכו לאש. המחיר הוא אמיתי, והמחיר הוא גדול, כי אני מאמין שאנחנו מתקדמים לקראת הסוף, שיא ההיסטוריה. נאחז בגפן ולא מרפה. הוא דאג לך ולי. מי ייתן והמנורות שלנו לא יתייבשו, והבה נשיר את שירת הכלה כל הלילה כאשר אנו קוראים לו לבוא. מרנת'ה
מייק @Call2Come
