הכלה המהוללת

הכלה המהוללת

מושגי מפתח

1. כבודו הנסתר של ישוע
2. כבודו הגלוי של ישוע
3. תפארת הגבר היא האישה (הכלה היא תפארת ישו), ותפארת האישה היא מהגבר
4. התהילה הנסתרת של הכלה
5. תפארתה הגלויה של ירושלים

 

1. כבודו הנסתר של ישוע

ישוע לא גילה את כבודו בגלוי, במקום זאת הוא בחר בכוונה להימנע מהזדמנויות כאלה שנקרות בפניו. למעשה כאן כמה דמויות על מה שישו באמת אמר על עצמו

הוא קרא לאלוהים אביו (117 פעמים תועדו בברית החדשה)

הוא התייחס לעצמו רק ישירות, ארבע פעמים כאל בן האלוהים (הכל בבשורת יוחנן), אם כי הוא מעולם לא הכחיש זאת במה שעמד מולו. (לוקס כ"ב 67-70)

עם זאת, הוא התייחס לעצמו ישירות יותר מחמישים פעמים כ"בן האדם".

בנוסף, הוא אוסר על כל מי שקיבל גילוי על זהותו האמיתית לא לספר לאף אחד אחר. לדוגמה

תלמידיו. "'אבל מה איתך? מי אתה אומר שאני?'. שמעון פטרוס ענה, 'אתה המשיח, בן האל החי!' … ואז הוא הזהיר את תלמידיו לא לספר לאף אחד שהוא המשיח". (מתי 16:15,16,20; ראה גם מרקוס 8:29,30)

שדים. “… הוא גם גירש שדים רבים, אבל הוא לא נתן לשדים לדבר כי הם ידעו מי הוא". (מרקוס א' 34; ראה גם פסוקים 24,25)

"בכל פעם שהרוחות הרעות ראו אותו, הן נפלו לפניו וזעקו: 'אתה בן האלוהים'. אבל הוא נתן להם הוראות חמורות לא לספר מי הוא". (מרקוס ג' 11,12)

"יתר על כן, שדים יצאו מאנשים רבים וצעקו, 'אתה בן האלוהים!' אבל הוא נזף בהם ולא נתן להם לדבר, כי הם ידעו שהוא המשיח". (לוקס ד' 41)

את אלה הוא ריפא. “… הוא גם גירש שדים רבים, אבל הוא לא נתן לשדים לדבר כי הם ידעו מי הוא". (מרקוס א' 34; ראה גם פסוקים 24,25)

"בכל פעם שהרוחות הרעות ראו אותו, הן נפלו לפניו וזעקו: 'אתה בן האלוהים'. אבל הוא נתן להם הוראות חמורות לא לספר מי הוא". (מרקוס ג' 11,12)

"יתר על כן, שדים יצאו מאנשים רבים וצעקו, 'אתה בן האלוהים!' אבל הוא נזף בהם ולא נתן להם לדבר, כי הם ידעו שהוא המשיח". (לוקס ד' 41)

העולם אינו מכיר בכבודו של ישוע

"התלמידים באו אליו ושאלו: למה אתה מדבר אל העם במשלים? השיב לו: 'ידיעת סודות מלכות השמים ניתנה לכם, אך לא להם… לכן אני מדבר אליהם במשלים: "אף על פי שהם רואים, הם אינם רואים; למרות שהם שומעים, הם לא שומעים ולא מבינים". בהם מתגשמת נבואת ישעיהו: "לעולם תשמעו אך לעולם לא תבינו; אתה אי פעם תראה אבל לעולם לא תבחין. כי לבו של העם הזה נעשה קשוח; הם בקושי שומעים באוזניהם, והם עצמו את עיניהם…"'" (מתי 10-11: 13, 13-15)

"הוא [ישו] היה בעולם, ולמרות שהעולם נברא דרכו, העולם לא זיהה אותו.  הוא הגיע למה שהיה שלו (ישראל), אבל שלו לא קיבל אותו". (יוחנן א' 10,11)

"אלוהי העולם הזה [השטן] עיוור את דעתם של הכופרים, כך שהם אינם יכולים לראות את אור החדשות הטובות של כבוד המשיח…" (השנייה אל הקורינתיים 4:4)

"לא, אנו מדברים על חוכמתו הסודית של אלוהים, חוכמה שהוסתרה ושאלוהים ייעד לתפארתנו לפני שהזמן החל.  אף אחד מהשליטים של העידן הזה לא הבין זאת, כי אם הם היו עושים זאת, הם לא היו צולבים את אדון התהילה." (הראשונה אל הקורינתיים 2:7,8)

 

2. כבודו הגלוי של ישוע

דרך רוח הקודש "'לא, אנו מדברים על חוכמתו הסודית של אלוהים, חוכמה שהוסתרה ושאלוהים ייעד לתפארתנו לפני שהזמן התחיל.  אף אחד מהשליטים של העידן הזה לא הבין זאת, כי אם הם היו עושים זאת, הם לא היו צולבים את אדון הכבוד'… אף מוח לא הגה את מה שאלוהים הכין לאוהביו', אך אלוהים גילה לנו זאת על ידי רוחו… יש לנו… שהתקבלו… הרוח אשר מאלוהים, שנוכל להבין מה אלוהים נתן לנו באופן חופשי." (הראשונה אל הקורינתיים 7-13: 2)

דרך המילה "… אלה כתובים כדי שתאמין שישוע הוא המשיח, בן האלוהים, ושעל ידי האמונה יהיו לך חיים בשמו." (יוחנן 20:31; ראה גם יוחנן 5:39,40; אל הרומיים 16:25,26; אל האפסיים 3:4,5)

על ידי האב ישוע השיב, "ברוך אתה, שמעון בן יונה, כי זה לא התגלה לך על ידי בשר ודם, אלא על ידי אבי שבשמים. מתי 16:17

תעלומת אלוהים מתגלה

"הדברים הסודיים שייכים לה' אלוקינו, אבל הדברים הנגלים שייכים לנו ולבנינו לנצח, שנלך אחרי כל דברי התורה הזאת". (דבר' כ"ט 29)

"… הוא מוציא לאור דברים נסתרים". (איוב כ"ח 11)

"כבודו של אלוהים הוא להסתיר עניין". (משלי כ"ה:2)

"באמת אתה אלוהים שמסתיר את עצמו". (ישעיהו מ"ה 15)

"מעתה ואילך אלמד אותך על דברים חדשים, על דברים נסתרים שאינם ידועים לך." (ישעיהו מ"ח 6)

"תתקשר אליי ואני אענה לך ואספר לך דברים גדולים ובלתי ניתנים לחיפוש שאתה לא יודע". (ירמיהו ל"ג:3)

"הוא מגלה דברים עמוקים ונסתרים; הוא יודע מה יש בחושך, והאור שוכן איתו". (דניאל ב' 22)

"כתוב בנביאים: 'את כולם ילמד אלוהים'". (יוחנן ו' 45)

"כשבאתי אליכם, אחים, לא באתי ברהיטות של חוכמה עילאית כשהכרזתי בפניכם את העדות על אלוהים. כי החלטתי לא לדעת דבר בזמן שהייתי איתך חוץ מישוע המשיח והוא נצלב… המסר שלי וההטפות שלי לא היו במילים חכמות ומשכנעות… לא החוכמה של העידן הזה… אנו מדברים על חוכמתו הסודית של אלוהים, חוכמה נסתרת…" (הראשונה אל הקורינתיים 1-8: 2)

"… שהם יכירו את המסתורין של אלוהים, כלומר, המשיח, שבו חבויים כל אוצרות החכמה והידע… תעלומת המשיח…" (אל הקולוסים 2:2,3; 4:3; ראה גם 1:26,27)

 

3. תהילת הגבר היא האישה

אדם לא צריך לכסות את ראשו, מכיוון שהוא צלמו ותפארתו של אלוהים; אבל האישה היא כבודו של האדם. הראשונה לקור' י"א 7

כל המפוארת היא הנסיכה בתוך חדרה; שמלתה שזורה בזהב. 14 בבגדים רקומים היא מובלת אל המלך; חברותיה הבתולות הולכות אחריה – אלה שהובאו להיות איתה. 15 הם מובלים פנימה בשמחה ובשמחה ונכנסים לארמון המלך. תהלים מ"ה:13-15

כפי שכבר ראינו אצל אברהם ושרה, ההבטחה לאברהם יכלה להתממש רק באמצעות אשתו שרי (כלומר נסיכה, הכלה המלכותית). כך גם בחסד האלוהי ובמסתורין של אלוהים, אלוהים האב בחר למלא את הבטחתו לישוע בנו, באמצעות הכלה המלכותית. וואו, איזו מחשבה בלתי נתפסת! אין פלא, הכלה חייבת להיות טהורה כמו בתולה, כדי לא להיות נגועה על ידי העולם, היא חייבת להיות מושלמת, טהורה לחלוטין ללא רבב. פרק 5. אם הכלה המלכותית היא כבודו של ישוע החתן, אז היא לא נחותה ממנו בשום צורה. הוא לעולם לא ירשה זאת, משום שלא בגלל ערכנו או צדקתנו, אלא בגלל אהבתו הגדולה, שעלינו למעמד כה גבוה, להיחשב למחזר ראוי עבור הבן.

ואלוהים שם את כל הדברים תחת רגליו ומינה אותו להיות ראש על הכל עבור הכנסייה, שהיא גופו, המלאות שלו שממלאת הכל בכל דרך. אפס' 1:22,23

על אף שאני פחות מכל אנשיו של אלוהים, החסד הזה ניתן לי: להטיף לגויים את עושרו חסר הגבולות של המשיח, ולהבהיר לכולם את ניהול התעלומה הזו, שבמשך עידנים קודמים הוסתרה באלוהים, שברא את כל הדברים. כוונתו הייתה שכעת, באמצעות הכנסייה, חוכמתו המגוונת של אלוהים צריכה להיות ידועה לשליטים ולרשויות בעולמות השמימיים, בהתאם למטרתו הנצחית שהוא הגשים במשיח ישוע אדוננו.  אפס' ג':8-11

תפארת האישה היא מן הגבר. האישה יוצאת מן הגבר, כמו אצל אדם וחוה, באותו אופן, הכלה יוצאת מישוע. היא מי שהיא כי הוא מי שהוא! אין לה דבר מעצמה, אבל היא קיבלה בו הכל. זהו קשר האהבה. היא מכירה את מבטו של המאהב, ושרצונו הוא בה. היא מאוהבת בו לחלוטין, בגלל כל מה שהוא. היא יודעת שהיא "חשוכה אך מקסימה" ס"ס 1:5 ורצונה הוא רק בשבילו. היא לא מחפשת דבר לעצמה, רצונה הוא להיות בו, לדעת הגשמה מלאה באיחוד הקדוש. היא לא לוקחת דבר לעצמה, ומתעניינת רק במה שמענג ומפאר את החתן שלה. היא מוצפת חן ואהבה, אין מקום לגאווה או להפגנה. היא אכולה בכוונה נחושה, כדי לוודא שהמאהב שלה יקבל את כל התהילה. למרות שהיא ניתנת לה, היא אינה מקלה ראש בתהילה, אלא בוחרת להישאר בתנוחת כניעה. שוכבת לרגליו של ישוע, מכוסה בשולי בגדיו מעליה.

 

4. התהילה הנסתרת של הכלה

לכן, אם גדלתם עם המשיח, המשיכו לחפש את הדברים שלמעלה, היכן שהמשיח נמצא, יושב לימינו של אלוהים. 2 הנח את דעתך על הדברים שלמעלה, לא על הדברים שעל פני האדמה. 3 כי אתה מת וחייך נסתרים עם המשיח באלוהים. 4 כאשר המשיח, שהוא חיינו, יתגלה, גם אתם תתגלו איתו בכבוד. קול' ג':1-4

קטע זה משמעותי מאוד בכל הנוגע להבנת יחסי הכלה והתגלמות התהילה. פסוק 1 מתחיל ב"לכן", כלומר הוא קשור להוראה הקודמת של פאולוס אל הקולוסים. בפרט, פאולוס הורה להם לא לחיות על פי הכללים או העקרונות של העולם הזה. אז כאן בפסוק 1, שאול אומר, בגלל היכולת שלנו להיות מושחתים, או להתפתות או ללכת שולל לחשוב שיש רווח או תועלת כלשהי בעקרונות העולם הזה, ולכן אנו יכולים להיות ממוקדים בדרכי העולם יותר מאשר בדרכי אלוהים, עלינו להמשיך לחפש את הדברים שלמעלה. הדברים לעיל מפוארים ומסתוריים, אך לאלה שמחפשים אותו בחריצות, הם יתוגמלו. יש אמרה שאומרת על אחרת: "הם כל כך שמימיים שהם לא טובים ארציים". או תוכחה יכולה להיות "הם תמיד עם הראש בעננים". אבל כאן, פאולוס אומר שאנחנו צריכים להיות עם הראש בעננים. עלינו להתמקד בדברים שלמעלה, בדברים המסתוריים והמפוארים של אלוהים, כאשר תקוותינו מופנות לדברים שלמעלה, ולדברים שיבואו. ואנו יכולים לטעון, שעלינו להיות בעלי תודעה שמימית כדי להיות טובים ארציים כלשהם. אם כן, בפסוק 3, נמצאת הסיבה לכך שעלינו לחפש את הדברים שלמעלה ולא את הדברים שעל פני האדמה, מכיוון שמתנו וחיינו מוסתרים עם המשיח באלוהים. מילה זו "נסתר" פירושה גם "נסתר". כלומר, אנו יחד עם המשיח חבויים באלוהים. אנחנו לא מוצגים, עדיין לא נחשפנו, לא במלוא התהילה שעומדת לבוא. פסוק 4 מדגיש שחיינו הם של המשיח, ושהוא עדיין לא התגלה. פאולוס כותב זאת לאחר מותו, תחייתו ועלייתו של ישוע, אך הוא אומר שישוע עדיין לא התגלה. אנו יודעים שישוע התגלה לאלה שהאב בוחר, ולכן פאולוס אינו מתכוון להתגלותו של ישוע בביאתו הראשונה, אלא כאן התייחסות להסרת הלוט מעל ישוע, גילוי מי הוא כאשר הוא חוזר שוב, במלוא התהילה בביאתו השנייה.

"באותו זמן, בני האדם יראו את בר האנוש מגיע בעננים עם עוצמה ותהילה רבה." מרקוס 13:26 (ראה גם התג' א' 7)

הכלה מוסתרת מהעולם. העולם אינו יכול להכיר בכלה, כפי שהוא אינו יכול להכיר בישוע כבן האלוהים. איך זה שהיא מכירה בכנסייה, אבל לא בכלה? היא אינה מוצגת, אלא לעיניו בלבד. רק כשהיא תהיה לבושה לגמרי, החתן ייתן למישהו לראות אותה. אני מאמין שהכלה היא התעלומה המפוארת ביותר בשמיים. כפי שפאולוס מלמד

"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ויתאחד עם אשתו, ויהיו השניים לבשר אחד". זוהי תעלומה עמוקה – אבל אני מדבר על המשיח והכנסייה. אפס' ה':31,32

יוחנן נלקח להר גדול וגבוה, שם הראו לו חזיון של הכלה. אתה לא יכול לראות את הכלה מן האדמה! עליכם לעלות על ההר הגבוה, לראות את מה שאלוהים רואה.

אחד משבעת המלאכים שהיו להם שבע קערות מלאות בשבע המכות האחרונות בא ואמר לי: "בואי, אני אראה לך את הכלה, אשת השה". והוא נשא אותי ברוח אל הר גדול וגבוה, והראה לי את עיר הקודש, ירושלים, יורדת מן השמים מאת אלוהים. הוא זרח בכבודו של אלוהים, והברק שלו היה כמו תכשיט יקר מאוד, כמו ג'ספר, צלול כקריסטל. התג' כ"א 9-11

 

5. תפארתה הגלויה של ירושלים

בפסוק האחרון שאנו קוראים בהתג' 9-11: 21 יש לנו קשר ישיר בין "הכלה, אשת השה" לבין "עיר הקודש, ירושלים". זה גם מתחבר עם התג' 21:2 ראיתי את עיר הקודש, ירושלים החדשה, יורדת מן השמים מאלוהים, מוכנה ככלה לבושה יפה לבעלה. הביטוי כאן בפסוק 2 הוא "ירושלים החדשה", כלומר יש עכשיו גם ירושלים כמו בעיר העתיקה והקדושה של אלוהים, אבל גם ירושלים הכלה החדשה והמפוארת. שני אלה קשורים איכשהו, אם לא זהים. בפסוק 10 יוחנן אומר שהוא ראה, את ירושלים עיר הקודש, ובפסוק 2 הוא ראה את ירושלים החדשה, אך שניהם מתארים את הכלה, אשת השה.

זוהי תעלומה עמוקה ועמוקה, ואני לא מתיימר להבין אותה במלואה, אבל הנה מה שלמדתי להאמין ולקבל. שלאב הייתה אישה בשם ישראל, ובאמצעות ישראל, הביא את בנו כישוע בהתגלמותו. הוא היה קיים עם האב לפני הבריאה, אך התגלם כבשר ודם כדי לגאול את אלה שיאמינו בכבודו. הוא בא בשביל כלתו ושילם עליה בדמו!

אבל יותר מזה, בדיוק כפי שאבא גאל בתחילה את ירושלים עיר הקודש עבור כלתו, כך גם דרך ירושלים, (זה יהיה ממש מחוץ לחומות העיר ירושלים), שדם בנו שילם על חטאי אשת אביו לאחר שהיא נואפה. בעשותו כן, נקבע כי ירושלים וישראל ישובו לברכת ברית הנישואין. באמצעות מעשה הקרבה זה, ישוע לא רק שילם על חטאי ירושלים, אלא שהעולם כולו (יהודי וגוי כאחד) יצר ירושלים חדשה, שתהפוך לשלו, אשת השה!!

ביחזקאל 6-13: 16, מדבר על ירושלים, יחזקאל מתנבא

6 "כשעברתי לידך וראיתי אותך מתפתל בדמך, אמרתי לך בעודך בדמך: 'חי!' כן, אמרתי לך בעודך בדמך, 'חי!' 7 עשיתי אתכם רבים כמו צמחי השדה. ואז גדלת, הפכת לגבוה והגעת לגיל הקישוטים המשובחים; השדיים שלך נוצרו והשיער שלך צמח. ובכל זאת היית עירום וחשוף.

8 "אז עברתי על פניך וראיתי אותך, והנה, היית בזמן לאהבה; אז פרשתי את החצאית שלי מעליך וכיסיתי את ערוותך. גם אני נשבעתי לך וכרתי איתך ברית כדי שתהפוך לשלי", מצהיר האדון אלוהים. 9 "אז רחצתי אתכם במים, רחצתי את דמכם מכם ומשחתי אתכם בשמן. 10 גם הלבשתי אותך בבד רקום ושמתי סנדלים של עור נקבוב על רגליך; ועטפתי אותך בפשתן דק וכיסיתי אותך במשי. 11 קישטתי אותך בקישוטים, שמתי צמידים על ידיך ושרשרת סביב צווארך. 12 שמתי גם טבעת בנחיר, עגילים באוזניים וכתר יפה על ראשך. 13 כך קישטו אותך זהב וכסף, ושמלתך היתה עשויה פשתן משובח, משי ובד רקום. אכלת קמח משובח, דבש ושמן; אז היית יפה מאוד והתקדמת למלוכה.

ובפס' 32 מוזכרת ירושלים במפורש כ"אשתך נואפת, הלוקחת זרים במקום בעלה!"

ההתייחסות לירושלים במהדורה 21 מייצגת הן את ירושלים הישנה והן את ירושלים החדשה. יש כאן תעלומה עמוקה. משהו שמאחד את כל הדברים האלה להתגלות מפוארת חדשה אחת. אני לא מעז לדבר בטעות, לכן אנא חפשו את אלוהים ואת דברו לעצמכם, ובקשו מרוח הקודש להדריך אתכם אל כל האמת. ההבנה שלי היא שכפי שהבן נולד לנצח מהאב, כך גם הכלה נולדה לנצח מירושלים! כן, הכלה באה מתוך החתן עצמו כמו שחוה הייתה מתוך אדם, אבל יש גם אישה בגן עדן ושמה ירושלים, והיא האמא של כולנו.

אבל ירושלים למעלה היא חופשית, שהיא האמא של כולנו. גל 4:26

1 סימן גדול הופיע בשמים: אישה לבושה בשמש, והירח תחת רגליה, ועל ראשה כתר של שנים עשר כוכבים; 2 והיא היתה עם ילד; והיא זעקה, בהיותה בלידה ובכאב ללדת. 3 ואז הופיע סימן נוסף בשמים: והנה, תנין גדול אדום כאש בעל שבעה ראשים ועשר קרניים, ועל ראשיו היו שבעה דיאדם. 4 וזנבו סחף שליש מכוכבי השמים והשליך אותם ארצה. והדרקון עמד לפני האישה שעמדה ללדת, כדי שכאשר היא תלד הוא עלול לטרוף את הילד שלה. 5 והיא ילדה בן, בן זכר, אשר ימלוך על כל העמים במוט ברזל; והילד שלה נדבק לאלוהים ולכס מלכותו. התג' י"ב:1-5

17 הדרקון זעם אפוא על האישה, ויצא למלחמה עם שאר ילדיה, המקיימים את מצוות אלוהים ודבקים בעדותו של ישוע. מהדורה 12:17

הכלה היא בגלל שירושלים היא. בלי ירושלים לא הייתה יכולה להיות כלה. הכלה היא ירושלים כשם שישוע הוא "זוהר כבודו של אלוהים והייצוג המדויק של ישותו". אל העברים א' 3 האב והבן יחד עם רוח הקודש הם אחד, כך גם היהודי והגוי יהיו אחד, וזה יחד יהפוך לירושלים החדשה, אשת השה. זה מבטל כל רעיון שישראל מוחלף על ידי הכנסייה. אדרבה, ישראל וירושלים אינן מוחלפות כשם שהאב מוחלף בבן! לא, זוהי תעלומה עמוקה, אך באמצעות נישואי האב וישראל (ירושלים) נישואי הבן והכלה המלכותית יכולים להתרחש. כל הדברים האלה קשורים יחד בצורה כל כך נפלאה.

מכיוון שההתייחסות לירושלים בהתגלות 21 מייצגת את הישן והחדש, אני מאמין שיש משמעות נבואית כפולה והגשמה עם נבואות ישעיהו המתייחסות לירושלים. כלומר, יש קיום גם לאשת האב וגם לאשת הבן!

בואו נסתכל על ישע 62. קטע מוכר, אבל במקום לראות את זה רק כמתייחס רק לירושלים העתיקה, בואו נראה את זה כמתייחס גם לירושלים החדשה, כלומר הכלה המלכותית.

1 למען ציון (האדם החדש האחד) לא אשתוק,
ולמען ירושלים (הכלה המלכותית של בני) לא אשתוק,
עד שצדקתה תצא כבהירות,
והישועה שלה כמו לפיד בוער.

2 העמים יראו את צדקתך,
וכל המלכים תפארתך;
ואתה תיקרא בשם חדש
אשר פי ה' ייעד.

3 גם אתה תהיה כתר של יופי ביד ה',
ודיאדם מלכותי ביד אלוהיך.

4 כבר לא יאמרו לך, "עזוב",
גם על ארצך לא ייאמר עוד, "שוממה";
אבל יקראו לך, "התענוג שלי הוא בה",
וארצך, "נשואה";
כי ה' מתענג עליך,
ולו תינשא ארצך.

5 שכן בצעירותו מתחתן עם בתולה,
אז בניך יתחתנו איתך;
וכמו שהחתן שמח על הכלה,
אז אלוהים שלך ישמח עליך.

6 על חומותיך, הו ירושלים (הכלה המלכותית), מיניתי שומרים;
כל היום וכל הלילה הם לעולם לא ישתקו.
אתם, המזכירים לאלוהים, אל תנוחו לעצמכם;

7 ולא נתן לו מנוחה עד שיקים
ועושה את ירושלים (הכלה המלכותית), שבח בארץ.

ישעיהו ס"ב:1,7 תוספות (בסוגריים) שלי

מסקנה

הוי שנשים את שכלנו וליבנו על דברים שלמעלה, ולא על דברים ארציים. יהי רצון שנהיה לכודים ואכולי תשוקה קדושה לחתן, מייחלים לשובו. תן לנו לדעת, שהוא הסתיר אותנו מעיני העולם הזה, אנחנו שלו בלבד. עם זאת, במלוא הזמן נתגלה יחד איתו בביאת כבודו ומלכותו. הבה נשמע להוראתו של ישעיהו ס"ב:6,7 ולעולם לא נשתוק. להזכיר לה', ולא לנוח ולא לתת לו מנוחה עד שיקים ויעשה את ירושלים ואת כלת המלוכה לשבח בארץ.