כלה מפוארת חלק 1
כלתו היקרה והמופלאה של אלוהינו החי, היום נתחיל סדרה חדשה בשם "הכלה המהוללת". הדברים שאשתף יהיו עמוקים ועמוקים ויהיה קשה להבין אותם בשכלנו הטבעי, לכן הבה נתפלל להדרכתה ולהשראתה של רוח הקודש שיעזרו לנו בהבנתנו. שכן הדברים של אלוהים והתגלות אלוהים אינם יכולים להיות מוכלים בתוך כור ההיתוך והמגבלות של החשיבה האנושית שלנו, וליתר דיוק הלך רוח יווני, הלניסטי ולינארי. איננו יכולים ללכת מעבר להבנה אלא אם כן יש לנו התגלות, שכן ההתגלות לוקחת אותנו למקום כלשהו מאשר המחשבה וההיגיון האנושיים לבדם אינם יכולים. וההתגלות אינה מוגבלת על ידי החוכמה האנושית, הפילוסופיה או החוכמה הארצית שלנו, אלא היא משהו שניתן על ידי אלוהים ומתעלה מעל מחשבותינו כמו חלון אל מוחו של אלוהים. אתם אולי זוכרים מתי 16 כאשר ישוע שאל מי האנשים שאומרים שאני בן האדם, והיו תשובות שונות שניתנו: יש אומרים יוחנן המטביל, אליהו או ירמיהו או אחד הנביאים. ואז פנה לתלמידיו. הוא שאל אבל מי אתה אומר שאני. והיה זה פטרוס שהשיב: אתה המשיח, בן האל החי. ישוע אמר ברוך אתה, שמעון בן יונה, כי הדבר לא התגלה לך בשר ודם אלא על ידי אבי שבשמים.
אנו זקוקים היום להתגלות. ההתגלות שאני מדבר עליה אינה סותרת את כתבי הקודש או מחליפה את כתבי הקודש או עדיפה על כתבי הקודש. דיברנו על זה בסדרה האחרונה שלנו "הכלה במדבר". אבל הוא מאיר את הכתובים. כי כתבי הקודש הם דבר אלוהים בהשראה ודברו הוא רב-ממדי. יש לו כוח, הוא אינו ליניארי או מוגבל על ידי זמן ומרחב אלא הוא נצחי. מה שאני אומר ומשתף אתכם הוא שאני מאמין שאלוהים רוצה להביא אותנו למקום עמוק יותר של אינטימיות, הבנה והתגלות לגבי הדברים של כלתו. אבל הדברים האלה לא קלים להשגה. ואכן, יש להם עלות גדולה כמו הפנינה. והדברים האלה לא יפוזרו כפנינים בין החזירים. כי הכלה היא היקרה והמפוארת ביותר מכל הבריאה, היא לא תימצא על ידי הנוצרי המזדמן, הפושר וחצוי הלב, אלא תדרוש לימוד חרוץ של כתבי הקודש וחיפוש אחר אלוהים להבנה. כמו דניאל שהתפלל במשך 21 יום, למרות שההתגלות נשלחה מיד, זה דרש התמדה ופריצת דרך רוחנית בשמים, מכיוון שהמלאך השליח נתקל בהתנגדות מצד הנסיך הפרסי. אז אל תוותרו היום, אלא המשיכו להתפלל ולבקש את אלוהים, דברו אליכם בדרך! לראות את הכלה זה להיכנס למקום הכי קדוש. כדי להבין את הכלה נדרשת קידוש וטהרה מוחלטים, כבוד וענווה לפני ה'. הדברים האלה עמוקים ודורשים מאיתנו פתיחות מחשבתית ולא לחשוב על דברים כליניאריים, או יחידים, או עם מגבלת זמן ומרחב. כי אלוהים הוא נצחי, והוא מתעלה מעל בריאתו. לכן עלינו לראות את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים, וזה אומר לאפשר לו, בין אם על ידי מלאכים, כפי שהיה עבור יוחנן, או רוח הקודש כפי שהייתה עבור פאולוס, לעלות לגבהים כדי לראות, אך לעולם לא לסטות מכתבי הקודש! אוקיי, אז בואו עכשיו בענווה, פתיחות ויושרה מקראית, נתחיל את המסע שלנו אל הכלה המהוללת.
אני מגלה את הסוף מההתחלה, מימי קדם, את מה שעוד יבוא. אני אומר, 'המטרה שלי תעמוד, ואני אעשה כל מה שאני רוצה'. ישע' מ"ו:10
בראשית אלוהים ברא את השמים ואת הארץ, ובאותו זמן לא היה ביטוי חיצוני או ייצוג של הכלה, אך אלוהים תמיד ידע ותמיד ראה את הסוף מההתחלה, התנ"ך אומר עלינו באפס' 1:4 שהוא בחר בנו בו לפני בריאת העולם. אם אלוהים בחר בנו בו לפני שנברא העולם, אז בצורה כלשהי היינו קיימים בלב ובמוח ובתוכנית של אלוהים. אם זה כך, עלינו גם לקבל את העובדה שגם הכלה הייתה קיימת והייתה בליבו ובמוחו של אלוהים. כי הוא יודע ולכן רואה את הסוף מבראשית. ואכן, כאשר אנו מגלים במסע מפואר זה אל תוך המציאות של כל מה שהכלה היא, אנו מגלים שהיא, כמוהו, נצחית. אבל בישע' מ"ו:10 זה אומר הרבה יותר. למעשה כתוב שהוא גילה את הסוף מההתחלה. מימי קדם, הכלה נראית, אך לא נחשפה! להיות גלוי פירושו להיות מסוגל להיראות, אבל להתגלות זה יותר, זה גם אומר שמטרתו נחשפה! אז מהבריאה עצמה, הכלה נראתה, אם כי עדיין לא התגלתה.
הכלה היא מרכזית בבריאה. היא האמצעי שבאמצעותו אלוהים מגלה את כבודו. היא אמצעי שבאמצעותו הוא מקיים אינטראקציה עם בריאתו. אני רוצה להציג עיקרון שיעזור לנו לפרוק את התעלומה העמוקה הזאת. אני אקרא לזה עקרון המציאות הכפולה. יש מציאות ראשונית ויש מציאות משנית. אתן לכם דוגמה לכך. באל העברים 8:5 הוא מדבר על כך שהמשכן הוא העתק או צל של מה שנמצא בשמיים. יש מקדש בשמיים ואלוהים נתן את התוכניות כדי שעותק או צל שלו ייבנו על הארץ. ישוע עצמו אמר לנו להתפלל "תן למלכותך לבוא תן למלכותך להיעשות, על הארץ כפי שהיא בשמים". יש מציאות כפולה. מה שנמצא על פני האדמה הוא פועל יוצא של מה שנמצא בשמיים, אך שימו לב שמה שנמצא בשמיים נעלה או ראשוני מזה שנמצא על פני האדמה. אפילו לירושלים עליה נתבונן בסדרה זו יש מציאות כפולה, שכן ישנה ירושלים בשמיים ששאול אומר לנו שהיא אם כולנו גלטים 4:26. ויש כמובן ירושלים על פני האדמה, עירו של המלך הגדול. עם עיקרון זה על המציאות הכפולה אני רוצה להציג הבנה של הכלה המפוארת. ונתחיל בהתבוננות בסוף התנ"ך ובתחילתו.
"ויהי פלא גדול בשמים; אשה לבושה בשמש, והירח תחת רגליה, ועל ראשה כתר שנים עשר כוכבים" התג' י"ב 1
בהתגלות 12 יוחנן רואה פלא גדול בשמיים, והוא ממשיך לתאר את מה שהוא רואה כאישה לבושה בשמש, כתר של שנים עשר כוכבים על ראשה ורגליה על הירח. מי הייתה האישה הזאת? ניקח זמן לענות על שאלה זו בסדרה זו על הכלה המהוללת. שימו לב שיוחנן לא רואה את האישה הזו נבראת, אבל היא כבר שם ומה שהוא רואה זו תמונה של אישה שלא נמצאת על כדור הארץ, אלא חזיון של מציאות שנמצאת בשמים או בכוכבים או ביקום. האישה שהוא רואה לא נבראה סתם, להיפך, האישה הזו בשמיים יולדת ילד גבר שנראה מאוחר יותר מייצג את ישוע המשיח. לאישה זו יש משמעות וחשיבות רבה. והיא גם הייתה מציאות מאז הכוכבים שמתארים אותה. גילה עתיק כמו הכוכבים והיקום. במילים אחרות, ניתן לייחס את האישה הזו לבריאה עצמה. זוהי אפוא תמונת האישה שיוחנן מקבל בהתגלות 12. כעת נחזור לסיפור הבריאה בספר בראשית ונזכור את עקרון המציאות הכפולה שלנו. מה שנמצא על פני האדמה הוא ייצוג או מציאות משנית של משהו שנמצא בשמיים. לכן אני מציע שכאשר אלוהים סיים את בריאתו, היו גם אדם וגם אפילו על פני האדמה, אך הם ייצגו מציאות גבוהה או ראשונית יותר של האדון וכלתו. כאשר אדם וחוה נהנו מגן עדן, הכלה נראתה לעין וסימן מופלא שלה היה בשמים, אך היא עדיין לא התגלתה. ובכן, בואו נשאיר את זה שם, ונמשיך מזה בפעם הבאה.
מרנת'ה
מייק @Call2Come
