חיים בתודעה נבואית – חלק 7
לכלה המפוארת של אדוננו ישוע המשיח, אני מתפלל שתעמוד איתן ולא תתרחק במסירותך לאלוהים, אך דבק בלהט באהבתו, ספג את נוכחותו ומתחדש מדי יום ברוחכם, כדי שתהיו מוכנים ללא הרף להופעתו המפוארת, כשהוא יבוא שוב.
סדרה זו נקראת לחיות בתודעה נבואית מכיוון שהכלה תמלא את המנדט שלה על פני האדמה לפני שובו של החתן שלה, דורש ממנה להיות מודעת לחלוטין הן לתחום הנראה והן לתחום הבלתי נראה. יש בגרות שמגיעה לכלה כדי לאפשר לה לפעול כלוחמת עם מעטפת נבואית. אבל צמיחה רוחנית אינה מתרחשת בחלל ריק מהגוף והנשמה שלנו, אבל הוא חלק בלתי נפרד מכל החלקים של מי שאנחנו, כי כך ברא אותנו אלוהים. הקדשנו זמן לפרוק ספר תנ"כי מסגרת כדי שנוכל להבין איך אנחנו בנויים ומורכבים, אחרת אנחנו לא יגדל בריא אבל לא מאוזן. אנחנו לא יכולים להזניח את הגוף שלנו ולחשוב אותו לא יפגע בצמיחה הרוחנית שלנו, וגם לא נוכל להזניח את נשמתנו ולחשוב זה לא ישנה כלום – זה יעשה הבדל גדול. אם נזניח את גופים, אנו מזניחים את רוחנו ואת רוח הקודש, מכיוון שהיא גופנו שהפך ליישוב קדוש. במקום זאת, עלינו "לפאר (לכבד) את אלוהים ב הגוף שלנו" הראשונה לקור' ו' 20. איננו יכולים לבזות את אלוהים בגופנו צפו שיכבדו אותנו ברוחנו. באופן דומה, אם נזניח את נפשנו, אנחנו פוגעים ברוח שלנו, כי היחסים בין הרוח לנשמה שלנו הם מאוד קרוב כפי שנראה.
"ואתם הוא עשה חיים (זירזו), אשר מתו ב הסגת גבול וחטאים" אפס' ב' 1
"ואתה, מת בחטאיך ובאי ברית המילה מבשרכם, הוא זירז יחד איתו, לאחר שסלח לכולכם הסגת גבול;" קול ב' 13
באופן שבו גופנו מת בגלל חטא, כך גם לגבי הנשמה שלנו. להיות "מת בחטאיך ו ביטול ברית המילה של בשרך", הוא התייחסות לנשמתך. הנשמה שלך הייתה מת בגלל החטא (לא היו לו חיי רוח). לפני הישועה זה היה רק נולד מהבשר ועדיין לא מהרוח. אבל עכשיו, כמו הגוף שלי, גם הוא רוח הקודש זירזה אותו כדי שיהיו לו חיי רוח. פעם הייתי מת, אבל עכשיו אני חי בגלל השינוי שחל בגופי ובנשמתי.
כאשר אנו חושבים על כך שהנשמות שלנו נפרדות מהרוח שלנו המסקנה הטבעית היא שאנחנו שני אנשים נפרדים. אבל אני רוצה מציע שאנחנו אותו אדם אבל עם שתי אישיות שונות מאוד! בדיוק כפי ש עם נקדימון, זה עדיין היה אותו אדם, עדיין נקדימון, אבל הוא היה צריך להיוולד מחדש. זה לא אומר שלנקדימון יהיו שני גופים, אלא שהגוף הוא כבר היה צריך (זה שנולד מהבשר) לעבור תהליך נוסף של לידה מהרוח. באותו אופן, הוא לא דרש נשמה אחרת, אך היה צורך להציל את הנשמה ולזרז את חיי הרוח בנפשו האדם הפנימי. כאשר אתה נולד מחדש אתה עדיין אתה במובן שיש לך הגוף והנשמה שנולדתם איתם, אבל אתם לא אותו הדבר הרבה יותר כי השתניתם על ידי כוחו של אלוהים! גם וגם שלך הגוף והנפש הואצו על ידי רוח החיים. ההיבטים של הגוף שלך והנשמה גדלה, יש ממדים נוספים שלא היו שם לפני כן, לא בתחום הטבעי אלא בתחום הרוחני. לגוף שלך יש יכולת רוחנית (אם כי היא עדיין בת תמותה עד לתחיית המתים) ושלך לנשמה יש יכולת רוחנית. אין לך שני מוחות נפרדים, זה אותו דבר שכל, אבל הוא יכול לפעול בשתי דרכים שונות. זה יכול להיות כבוש וממוקד בענייני הבשר, או שניתן להעסיק אותו ולמקד אותו בדברים של הרוח. אבל כך או כך זה אותו ראש, הדגש הוא על מאמין וכיצד הוא בוחר להשתמש בשכלו, האם למלא את תאוותיו של הבשר או הרצונות של הרוח.
כי מי שחי על פי הבשר קובע את דעתו על ענייני הבשר, אך אלה החיים על פי רוח האל קובעים דעתם על ענייני הרוח. רומים ח:5
כאשר השליח פאולוס אומר: "התחדשו ברוח דעתך" אפס' ד' 23 הוא מציין את הרוח כחלק מהשכל שלנו, שהיא על מה דיברנו, על החלק של התודעה שלנו (נשמה שאנו מבינים כתודעה, רגשות ורצון) שמת בחטא אך זירז להיות בעל רוח. לפני ישועה מוחי לא יכול היה להבחין ברוח, היא הייתה משועבדת בגלל טבע חוטא והיה "איבה לאלוהים" רומים ח' 7, אך כאשר נולדתי שוב חל שינוי קיצוני באדם הפנימי שלי. הנשמה שלי (נפש, רגשות ורצון) כבר לא היו צריכים להיות נשלטים על ידי טבע הבשר, אלא דרך הרוח, הועבר, נדד ועבר לתוך עולם שלם מקום אחר, כמו לצאת מהחושך לאור חדש ומפואר. עכשיו שלי התודעה חופשית מכיוון שרוח תודעתי חודשה על ידי רוח הקודש, "ובמקום שבו רוח ה' נמצאת יש חירות". 2 Cor 3:17 שלי לתודעה ניתנה יכולת רוחנית והיא חופשייה לפגוש את הבלתי נראה עולם רוחני, עם דמיון נגאל וחיי מחשבה, שאינם מוגבלים על ידי היגיון אנושי ורציונל אך מעורר השראה ואינטואיטיבי שבו חשיבה יצירתית בשפע. אז אתם רואים עד כמה הרוח, הנשמה והגוף שלנו משולבים זה בזה. כפי שאנו בעבר – עלינו לראות את עצמנו כמכלול מגוון.
הסברתי איך לגוף ולנפש יש עכשיו רוח, מה אז של הרוח שלנו? האם זה אומר שהרוח שלנו קיימת רק כשלוחה לגוף ולנפש שלנו? או שרוחי כנועה בדרך כלשהי? בהחלט לא! באותה מידה נוכל לומר זאת כאשר רוחנו הואצה והובאה אל תוך החיים, הם קיבלו גוף ונפש מוכנים לכבוש. מנקודת המבט של הרוח שלנו, הגוף והנשמה שייכים לה, והגוף והנשמה ניתנים לה לשרת את מטרות הרוח שלנו, כי הרוח שלנו היא החדשה הבריאה, רוחנו האחת עם רוח הקודש ולכן היא שלנו רוח שצריכה להיות לה שליטה וסמכות על גופנו ונפשנו. השליח פאולוס לא רק כתב שעלינו "להיות מתחדש ברוח דעתנו" אפס' ד' 23, אבל הוא גם כתב את זה מאז אנו מאוחדים ברוח עם האדון 1 קור' ו' 17, יש לנו גם את השכל של המשיח 1 קור' ב' 16. על ידי שאנו מתחדשים ברוח מוחנו, נותן לנו איחוד עם "מוחו של ישו". למיינד שלנו יש חיי רוח, ועכשיו אנחנו ראו שלרוח שלנו יש שכל! לא רק התודעה המחודשת שלנו, אלא ההתעלות לתוך השכל של המשיח, השכל של הרוח, כדי שנוכל לדעת את הדברים בחופשיות ניתן לנו על ידי אלוהים. הראשונה לקור' ב' 12. במוח רוחי אני מסוגל להציץ מבעד לצעיף של הלא נודע אל הידוע, ולראות אל תוך הרוחני הבלתי נראה תחום. להתבונן בתעלומות, לא במילים הנלמדות בחוכמה אנושית, אלא ב מילים שלימדה הרוח.
אנו מתקרבים להבנת "חיים בנבואה תודעה".
עד הפעם הבאה, שלום.
מייק @Call2Come
