ואז השטן לקח אותו לעיר הקודש, הציב אותו על פסגת בית המקדש ואמר לו, "אם אתה בן האלוהים, השליך את עצמך למטה. שהרי כתוב: 'ויתן מלאכיו עליכם', ו'בידיהם ישאו אתכם, פן תטע רגלך באבן'". מתי ד':5,6
לכלה האהובה של אדוננו ישוע המשיח, הפרושה ברחבי העמים אך מאוחדת באמונה ובאהבה בכל מקום, חקרנו את הכנת הכלה על ידי התבוננות בהכנת החתן במדבר. בדיוק כמו אסתר הכלה יש לייפות בשמן המור, שכפי שלמדנו, מור מתקבל על ידי דימום העץ שממנו הוא בא. ואף על פי שהוא מר לטעום, הוא משחרר את השרף הריחני ביותר, ניחוח האהבה והרומנטיקה. ניחוח זה מגיע דרך פציעה והכחשה עצמית, ובסופו של דבר דרך הקרבה. אין דרך אהובה אחרת שבה אנו יכולים להתכונן, כפי שפאולוס כותב, "הציגו את גופכם כקורבן חי, קדוש ומקובל על אלוהים שהוא פולחנכם הרוחני". רומים י"ב:1 וכפי שאדוננו הוכיח את עצמו "לכן היו חקייני אלוהים, כילדים אהובים. וללכת באהבה, כמו שהמשיח גם אהב אותנו ומסר את עצמו למעננו, קורבן ריחני וקורבן לאלוהים". אפס' ה':1,2
בהמשך הסדרה שלנו, הבה נחזור כעת לקטע שלנו על פיתוי הלורדים כפי שאנו קוראים אותו במתי 4. מתי מתאר זאת כפיתוי השני לאחר שהותו במדבר, שם הוא הובל על ידי הרוח וצם במשך ארבעים יום. הפעם השטן לוקח את ישו לפסגת בית המקדש בירושלים. מיקום זה משמעותי. המקדש היה סמל לגאווה לאומית. זהו בית המקדש השני שנבנה במקור תחת הנהגתו של זרובבל, אך לאחר מכן הורחב באופן משמעותי ועוצב מחדש על ידי המלך הורדוס הגדול. זה היה מרכז פוליטי ודתי, וזו זירת ההתקפה הבאה של השטן. אבל זה לא היה רק במקדש, זה היה בראש פסגה, שכמה היסטוריונים אומרים שגובהו היה 600 רגל, עד כדי כך שאם עמדו על הפסגה, בקושי ניתן היה לראות את נחל קדרון למטה. אקרא לזה כאן מקום ההתעלות הרוחנית, הגבהים המסוחררים של הכוח הדתי. מקום שונה מאוד מהבדידות של השממה שממנה הגיע זה עתה החתן שלנו. זוהי ההמולה של הטקס הדתי, ואם היית מסתכל בחצר המקדש שמתחת, היית רואה את חלפני הכספים ואת דוכני השוק. הסצנה שלנו כמעט מוגדרת, אבל יש עוד פרט אחד להוסיף. כתבי חז"ל מנבאים שכאשר המשיח יבוא, הוא ייראה עומד על גג בית המקדש. אז עכשיו בואו נראה איך מתפתח הקרב בין השטן לחתן שלנו.
ראשית, השטן ציטט לא נכון את פס' 91. הוא אינו מצטט את כולו אלא מוציא קטע נבחר ובכך משנה את ההקשר ולכן את משמעות הפסוקים. זכרו את העיקרון הבא: אמת שהוצאה מהקשרה, אינה עוד אמת. ישוע הדגים נכונה כיצד להגיב להתקפה כזו, הוא פירש את כתבי הקודש עם כתבי הקודש, והגיב באומרו, "שוב" (כלומר, מצד שני) כתוב, "אל תעמיד את ה' אלוהיך במבחן" מתי 4:7.
תקיפה זו, כמו הראשונה במדבר, הייתה ערעור על זהותו. "אם אתה בן האלוהים". שימו לב שזה לא היה המקרה בפיתוי השלישי שעוד לא הגיע, עד אז ישוע הוכיח מי הוא בכך שלא הפך את האבנים ללחם, ואת בטחונו המלא באביו, שלא היה לו צורך לקפוץ ממרומי המקדש כדי להוכיח מי הוא או כדי לבחון את אמונתו וביטחונו בהגנה ריבונית. לעשות זאת יוכיח את ההפך, שהוא לא היה בן האלוהים. הרשו לי לעשות פרפרזה על דבריו של השטן, "אם אתה בן האלוהים, זו ההזדמנות שלך להוכיח מי אתה. הבאתי אתכם לנקודה הגבוהה ביותר בבית המקדש, שבה כולם יודעים שהמשיח יעמוד כשהוא יבוא, ישליך את עצמכם למטה ויראה את עצמכם לעולם". והנה המניע המרושע מאחורי המתקפה הזו: לאכוף את אותה תוצאה שהשטן עצמו עמד בפניה, כאשר הוא בחן את אלוהים, וכתבי הקודש מתארים כיצד ישוע ראה את השטן נופל מהשמיים כמו ברק לוקס 10:18. זו הייתה התקפה נגד בן האלוהים, כדי שהשטן יפיל את ישוע, שייפול מגובה רב כפי שהוא עצמו עשה.
עכשיו בואו נראה איך ניצחו את הניצחון המכריע. זמן קצר לאחר משפט זה ביוחנן 2, מיד לאחר החתונה בכנא, חזר ישוע לבית המקדש הזה, והפעם גירש את חלפני הכספים והסוחרים. כשנשאל על ידי היהודים על איזו סמכות גירש אותם, תשובתו הייתה: "החריבו את בית המקדש הזה ואני אקים אותו שוב בעוד שלושה ימים". יוחנן 2:19 והתלמידים הבינו מאוחר יותר שישוע התכוון לגופו שלו. אם כן, כאן בפיתוי השני הזה, יש לנו את האחד שהוא בית המקדש, עומד על בניית מקדש על ידי האדם, והשטן פונה לישוע להשליך את עצמו ממרומי המקדש של האדם. אתה רואה את המקבילה? זה לא היה הזמן של ישוע למות, לא כך ולא בתנאים של השטן, הו לא, אבל יגיע הזמן, שבו המקדש האמיתי הזה ימות. אבל הוא לא התכוון להשליך את חייו באיזו נטישה פזיזה, במקום זאת הוא בחר להניח אותם. מעשה מכריע של אהבה טוטאלית, הפגנת חייו ונכונותו לשלם כל מחיר שיידרש כדי לגאול את כלתו. בנוסף, הקרבתו לא עמדה להיות בזירה הציבורית, שכן הוא נצלב מחוץ לחומות העיר ירושלים, והמקום שבו הוא עשה את ההכנה האחרונה שלו לא היה בפני בני האדם, אבל לבד עם אביו בגן גת שמנים, וטיפות דם, כמו דמעות של זיעת מור ריחנית ממצחו. ובניגוד לבית המקדש השני של הורדוס, שנהרס בשנת 70 לספירה וטרם נבנה מחדש, ישוע קם שוב ביום השלישי, ובכך הוכיח שהוא אכן בן האלוהים. עוצמתי, מבריק ובלתי ניתן להכחשה. איך השטן לא השתווה לחתן שלנו.
מחר, נראה כיצד פיתוי שני זה של ישוע מספק שיעורים שלא יסולא בפז עבור הכלה בהכנתה ובהתגברות על יריבה. מרנתה.
מייק @Call2Come
