כלתו הנכבדה של ישוע, האם את מתכוננת לאהובנו? אתמול למדנו שהכלה תהיה מוכנה באותו אופן שבו נערך החתן. רוח הקודש הובילה את ישוע אל המדבר, וכיום רוח הקודש מובילה את הכלה אל המדבר מכיוון שיש תכשירים מסוימים וטיפולי יופי שיש ליישם.
בשיר השירים אנו קוראים: "מי זה היוצא מן המדבר כעמודי עשן, מבושם מור ולבונה, עם כל אבקות הריח של הסוחר?" SOS 3:6 החתן יוצא מן המדבר מבושם מור כמו המאהב, ולבונה כמו אלוהים. מור הוא שרף ריחני ביותר ויש לו שימושים ומשמעות שונים. אנו מכירים אותו כמובן, כמייצג סבל ומוות ושימש לקבורה, יוחנן 38,39: 19, אך משמעותו גדולה הרבה יותר. המור הוא גם ניחוח הרומנטיקה, והוא ניתן לישו כתינוק.
לחתן שלנו יש ניחוח יפהפה, ניחוח של מור. זה משכר ואלוהי. בושם לעורר את חושינו הרוחניים, זהו ניחוח האהבה. "כל בגדיך מבושמים מור ואלווי וקסיה" תהלים מ"ה 8 הכלה מתפעלת מהניחוח של אהובה, הקשיבו איך היא מתארת אותו שוב. "צרור מור הוא אהובי עלי, שנמצא כל הלילה בין שדיי." אס.או.אס 1:13
אז זה החתן, עכשיו בואו נסתכל על הכלה.
"הגיע תורה של כל צעירה להיכנס אל המלך אחשוורוש לאחר שהשלימה שנים עשר חודשי הכנה, על פי תקנות הנשים, שכן כך חולקו ימי הכנתן: ששה חודשים בשמן מור, וששה חודשים בשמים ותכשירים לייפות נשים". אסתר ב':12
שמתם לב לשלב הראשון של ייפויה של אסתר? הייתה אמורה להיות חצי שנה עם שמן מור. זה מדהים, שוב אנחנו רואים שההכנה לכלה זהה, הכלה יפהפייה בשמן מור, בדיוק כמו החתן שלה. "אנחנו ניחוח המשיח" השנייה לקור' ב' 15.
הנה הלקח שלנו להיום: מור מתקבל על ידי "פציעה" או "דימום" של העץ שממנו הוא בא, ואיסוף השרף המדמם החוצה. הטיפות שיוצאות נקראות "דמעות" בגלל צורתן. זה משמעותי. מור הוא משהו שמתקבל על ידי פציעה. מבעד לחתכים הנגרמים, מדמם החוצה שרף ארומטי יפהפה המשמש כניחוח מספר אחת של אהבה. האם ידעת כי בכמה מנהגים עתיקים, הכלה היתה מתכוננת לחתונתה על ידי הנחת דמעות מור על חזה.
מחר אספר כיצד שלושת הפיתויים של ישוע במדבר יהוו הכנה גם לכלה, וכיצד היא יכולה להשיג מור ליישום בתהליך היופי שלה. אבל לסיים כאן ולומר שכל חתך שקיבלנו בחיים, כל פצע שנגרם הוא הזדמנות לשחרר את ניחוח הרומנטיקה. כמו מור, הוא מר לפי הטעם, אבל הארומה שלו סנסציונית ופרובוקטיבית.
מייק @call2come
