בהגדרה, נביא הוא מי ש"מדבר" את דבר אלוהים. מסיבה זו, הדבר מחייב עקשנות בכתבי הקודש ואת התשוקה לחפש את לבו של אלוהים באמצעות מה שהוא כבר דיבר. נביא אינו נביא משום שהוא יכול "לראות" בעולם הרוחני אם, באמצעות חלומות או חזיונות, או משום שיש לו מפגשים על-טבעיים או חוויות ברקיע השלישי.
נביא הוא נביא מפני שהם עמדו במועצת אלוהים והוא שם את דברו בפיהם.
"(4) אז בא אלי דבר ה' ואמר: (5) "בטרם יצרתי אותך ברחם הכרתי אותך; לפני שנולדת קידשתי אותך; הסמכתי אותך לנביא לגויים". (6) ואז אמר אני: "אה, אדוני אלוהים! הנה, אני לא יכול לדבר, כי אני נער". (7) אך אמר לי ה': אל תאמר נער, כי תלך אל כל אשר אשלח אליך, וכל אשר אצווה אותך תדבר. (אל תפחדו מפניהם, כי הנני עמכם להושיע אתכם", אומר ה'. (9) אז הושיט האדון את ידו ונגע בפי, והאדון אמר לי: "הנה, שמתי את דבריי בפיך. (10) ראה, היום הזה הנחתי אותך מעל העמים ועל הממלכות, לעקור ולמשוך, להרוס ולהשליך, לבנות ולנטוע."" – ירמיה א' 4-10 נ.ק.י.ו
