Menu

QB14 אני האלפא והאומגה

<איור class="wp-block-embed-youtube wp-block-embed is-type-video is-provider-youtube wp-embed-aspect-16-9 wp-has-aspect-ratio">

אם הפרק האחרון של ההתגלויות הוא כמו טיעון הסיום או הסיכום באולם בית המשפט שבו ההגנה והתביעה מציגות את הטיעון היסודי שלהן ואת עיקרי התיק, הרי שדברי הסיום הללו של ישוע בתנ"ך מציגים את הדגש וההקשר של התקופה בה אנו חיים כעת וקובעים את הטון וסדר היום למה שיבוא לאחר מכן. עם זאת, יש הבדל מהותי מהאנלוגיה של בית המשפט, מכיוון שבאולם בית המשפט לאחר הסיכום, על חבר המושבעים והשופט לדון בפסק הדין ומה צריכה להיות הפסיקה הסופית, אך במקרה של שובו של אדוננו, המשפט הסופי, המילניום השמים והארץ החדשים וחתונת השה, כל האירועים העתידיים האלה אינם נתונים לבדיקה של צד שלישי או לשיקול דעתו של האדם. אכן, הדברים האלה כבר נקבעו, וגזר הדין שנכתב בתיעוד השמיים לפני הבריאה פרץ אי פעם כאשר אלוהים אמר את המילים 'יהי אור', שכן אלוהים ידע את הסוף מבראשית, וקבע את התוצאה המפוארת הצפויה לנו מראש. בלי קשר לדעתו של האדם, למזימות פוליטיות, לתיאבון ההומניסטי ולהפרה בוטה של חוקי האל, אלוהים שולט באופן מוחלט באירועים עתידיים. האדם יכול לנסות להקים את מגדל בבל שלו כמו נמרוד בהתרסה נגד אלוהים ולמרוד במשפטו באמצעות המבול, אין אימפריה שהאדם, הדרקון הקדום או צורר המשיח יכולים לבנות שתעמוד נגד בואו של אלוהים. זה היה הסיכום שניתן על ידי אדוננו ישוע המשיח. הצהרת הסיום שלו כשאמר "אני האלפא והאומגה, הראשון והאחרון, ההתחלה והסוף". זו הייתה אמירת אמת חד-משמעית, בלתי ניתנת להכחשה, בלתי ניתנת לשינוי ובלתי ניתנת לערעור. הוא לא נכנע לאג'נדות שלנו, לפילוסופיות האישיות שלנו או לאמונות שלנו לגבי מה נכון או לא נכון. הוא עומד לפני כל העולם ואומר "הנני". אף אדם על פני האדמה או כוח החושך במקומות שמימיים לא יכולים לשנות את מי שהוא או את תוכניתו הנצחית שיצאה לדרך לפני שהזמן החל. הוא קורא תיגר על כל הכוחות, הכס והממלכות, כי שמו גבוה יותר מכל דבר אחר, הוא האלפא. הוא לפני כל הדברים ובתוכו ודרכו נבראו כל הדברים ויש להם את הווייתם. הוא היה קיים לנצח ושווה ערך לאב ולא השתנה במי שהוא, ובכל זאת את צורתו הוא כן שינה, שהוא יוכל לנצח להיות המתווך של הברית החדשה, ושל כפרת חטאינו באמצעות הקרבתו שלו בבשר אדם. זה האחד שמדבר אלינו בפרק האחרון הזה כשהוא נושא את נאום הסיום שלו, מכיוון שהוא אומר, אני ישוע שלחתי את המלאך שלי להביא את עדותי אליך, שאני. ישוע הוא לא רק האלפא אלא הוא גם האומגה. שלו היא המילה הראשונה ושלו תהיה האחרונה. תהיה לו המילה האחרונה. הסיכום של כל הדברים הוא המשיח עצמו. טיעון הסיום שלו אינו ברציונל הפונה לתבונה, אלא בהצהרה על מי שהוא כאלפא ואומגה. זוהי הצהרת האמת העצמית שלו הדורשת כבוד ואינה ניתנת להפרכה, אלה שאינם נכנעים אינם יכולים לשנות את גורלם, שכן הם ימסרו את הסברם מדוע לא האמינו או סירבו לקבל את תקוותם היחידה לישועה, ואלה שכן מאמינים ומקבלים את האלפא והאומגה, יהיו אלה שיצטרפו לרוח ויגיבו באמירת 'בוא!'.