כאשר ישוע בא לראשונה כבן אלוהים בהתגלמותו, שנולד ממרים הבתולה, היה כוכב שהופיע במזרח מתי 2:2 כדי לסמל את הגעתו. זה היה אות בשמים שניתן על ידי האב כדי לציין את בואו של בנו. אלה שהבינו כיצד לפרש את האותות לביאת האדון, קיבלו את האמצעים שבאמצעותם יוכלו ללכת בעקבות הכוכב וזה הוביל אותם לבית לחם, שם הם סגדו למלך היהודים שנולד, והשתחוו כדי להגיש לו את מנחות הזהב, הלבונה והמור שלהם. אך חכמים אלה לא היו יהודים אלא מארצות המזרח, וכפי שיוחנן כותב "הוא בא לעצמו, אך הם לא קיבלו אותו". יוחנן 1:11 בענווה ובהוד, כתינוק שוכב באבוס בלבוש צנוע, נולד הכוכב שאפילו הנביא הפגאני בלעם חזה כאשר ניבא על המשיח בבמדבר 24:17 "אני רואה אותו, אבל לא עכשיו; אני רואה אותו, אבל לא קרוב: כוכב ייצא מיעקב, ושרביט יעלה מישראל;" אך כאשר ישוע יחזור, זה לא יהיה באלמוניות או ללא השגחת העולם כולו. בביאתו הראשונה, הוא עצמו לא קיבל אותו, אך כאשר ישוע יבוא שוב, "הם יסתכלו עליו, זה שהם ניקבו והם יתאבלו עליו כמו שמתאבלים על בן יחיד" זכר' י"ב:10 בביאתו הראשונה, כוכב הלך לפניו ורק מעטים הבחינו בו, בבואו השני הוא יהיה הכוכב הזה, וכל העולם יהיה עד לבואו. ישוע אמר, "אני כוכב הבוקר הבהיר". המונח "כוכב הבוקר" הוא משמעותי, והוא מוכר לאסטרונומים ככוכב הלכת נוגה. מלבד השמש והירח, נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמים. הסיבה שהוא נקרא כוכב הבוקר, היא מכיוון שבזמנים מסוימים של השנה, נוגה עולה מעל האופק כדי לברך את השחר בעודו חשוך, כמבשר לזריחת השמש המבשרת על יום חדש המפציע. זהו התיאור שישוע משתמש בו לעצמו כ'כוכב הבוקר', ביאתו מסמלת שיום חדש מפציע, ושהלילה הזה מסתיים. בואו יביא עידן חדש שבו הוא ימלוך לנצח נצחים.
ראוי לציין כי המונח 'כוכב בוקר' שימש גם את לוציפר ב ישע' 14:12 "איך נפלת מן השמים, הו כוכב בוקר, בן השחר! הושלכתם ארצה, אתם אשר השכיתם פעם את האומות!" אבל יש הבדל גדול בין האדון לבין לוציפר – תהום כה גדולה עד כי אחד לא יכול להתפייס עם השני. לוציפר היה אור נברא, שניתן כך כדי להקרין את כבודו של אלוהים. אבל ישוע אינו אור נברא, כי הוא האור, אור העולם. אור כה גדול, לא מספר אינסופי של אורות משולבים, יכול להשתוות לזוהרו. לכן הוא לא רק 'כוכב הבוקר', אלא ישוע הוא 'כוכב הבוקר הבהיר'. פאולוס כותב בתסלוניקים על ביאת האדון באומרו "ואז יתגלה פורע החוק, אשר יאכל האדון בנשימת פיו ויהרוס בבהירות ביאתו" 2 תס 2:8 בהירותו תפזר את החושך הגדול ביותר, ששום כוח של גיהינום לא יוכל לעמוד, או לעכב אותו. בהירותו תחשוף כל אור מזויף ותבשר על יום חדש, מלכות אלף השנים, שבו אנו ככלתו המפוארת נקרין את כבודו כאשר אנו מושלים יחד איתו.
