ספר ההתגלות פותח במילים אלה:
ההתגלות של ישוע המשיח, שאלוהים נתן לו, כדי להראות למשרתיו דברים שחייבים להתרחש בקרוב; והוא שלח וסימן זאת על ידי מלאכו למשרתו יוחנן: אשר נשא תיעוד של דבר אלוהים, ושל עדותו של ישוע המשיח, ושל כל הדברים שהוא ראה. (התג' א' 1,2)
המטרה הבסיסית של ההתגלות היא לגלות את ישוע, להפוך אותו לידוע עכשיו ולסמן את האמצעים שבאמצעותם כבודו יתגלה לכל העולם בימים הקרובים. זה מה שפסוקי פתיחה אלה בהתגלויות אומרים לנו; שאלוהים נתן לישוע כדי להראות את התגלותו למשרתיו דברים שחייבים להתרחש בקרוב. הביטוי "דברים אשר יתרחשו בקרוב" ממקם נבואה זו אל העתיד. זוהי מה שניתן לכנות נבואה 'חזויה' ולא היסטורית. חוקרים מסכימים כי ההתגלות נכתבה בסביבות שנת 96 לספירה בעוד יוחנן הוגלה על פטמוס, ולכן אנו עשויים לייחס באופן סביר הרבה ממה שנכתב לאחר תאריך זה. כפי שלמדנו ב-Quick Bite 13, בקרוב אין פירושו קרוב או בכל עת, אבל מהר, כאשר הדברים שג'ון רואה מתרחשים, הם יעשו זאת במהירות. הפתיחה ממשיכה ומראה שהאמצעי שבו אדוננו יסמן ויעיד על התגלותו הוא על ידי שליחת מלאכו ליוחנן. המלאכים הם משרתיו של ישוע, המתקשרים את התגלותו ליוחנן. ולאורך כל הנבואה הזו אנו רואים מלאכים רבים המעורבים בניהול האותות והחזיונות האלה כדי שיוחנן יהיה עד להם, אשר הוא כתב כפי שהורה התג' 1:19. אז מה שיש לנו בהתגלות הוא התיעוד הכתוב של מה שיוחנן ראה, והדפים שלנו מלאים בחזיונות מוזרים כמו חיה בעלת שבעה ראשים עם עשר קרניים היוצאת מהים, או עיר היוצאת מהשמיים לבושה כמו כלה. יוחנן, ללא ספק, מצא את אותו אתגר כמו פאולוס שראה דברים קדושים מכדי שניתן יהיה להכניס אותם למגבלת השפה האנושית. השנייה לקור' י"ב:4 אך חזון מעורר את הדמיון ונותן מקום לרוח הקודש להאר. לכן, כאשר יוחנן היה עד ותיעד את התגלותו של ישוע המשיח, הוא פגש מלאכים רבים עם תפקידים ומשימות שונות, אשר אנו מוצאים מדייקים את התגלגלות הסיפור הנבואי, אך במיוחד, וכפי שצוין כאן בהתגלות 1:1, יש מלאך אחד במיוחד שנשלח על ידי ישוע אשר שלח את מלאכו ליוחנן, להעיד בשמו. פרק 22:16 תומך גם הוא בכך ואומר: "אני, ישוע, שלחתי את המלאך שלי להעיד לכם על הדברים האלה בכנסיות. אני השורש והצאצא של דוד, כוכב הבוקר והבוהק". המילה שאני רוצה לציין כאן היא המילה "להעיד", ישוע שלח את מלאכו להעיד. במילים אחרות, התגלותו של ישוע ניתנת לנו בצורה של עדות, עדותו. זה מה שפסוקי הפתיחה שלנו בפרק 1 אומרים לנו, שכן נאמר שיוחנן "נשא תיעוד של דבר אלוהים, ושל עדותו של ישוע המשיח, ושל כל הדברים שהוא ראה". התגלותו של ישוע מגיעה אלינו כ"עדותו של ישוע", ובהתג' 19:10 המלאך מודיע ליוחנן, כי "עדותו של ישוע היא רוח הנבואה". אז לסיכום, הנקודה שאני מעלה היא שההתגלות של ישוע, מה שהוא מגלה לנו על עצמו ועל הדברים העתידים לבוא, היא מגיעה אלינו בצורה של עדותו, עדותו של ישוע. וכאשר ישוע מעיד, דבריו נישאים על ידי שליחיו, במקרה זה מלאכו, אך בכל המקרים ובסופו של דבר על ידי רוח הקודש שהיא "רוח הנבואה". עדותו של ישוע היא נבואית מכיוון שהיא מתגלה.
