בפעם הקודמת הבהרתי את הנקודה שההתגלות של ישוע מגיעה אלינו בצורה של עדות, עדותו, עדותו של ישוע. למרות ששליחים, כמו מלאכו, עשויים להעיד בשמו, זו עדיין נשארת עדותו. בסופו של דבר, עדותו של ישוע, בין אם היא נישאת על ידי בני אדם או מלאכים, מתאפשרת לעשות זאת באמצעות רוח הקודש, המכונה גם 'רוח הנבואה'.
המילה עדות ביוונית עתיקה היא "מרטיריה" (mar-too-ree'-ah) והיא מתוארת כאחריות המוטלת על הנביאים להעיד על אירועים עתידיים. אבל למילה 'עדות' יש גם קונוטציה משפטית, שמשמעותה 'מי שמעיד בפני שופט או נותן עדות בבית משפט'. כאשר אנו מתבוננים בעדותו של ישוע מנקודת מבט משפטית, אנו זוכים להצצה אל בתי המשפט של השמיים ואל הפרוטוקול הנחקק. עדותו של ישוע מעידה בבתי המשפט השמימיים, על כל מה שהוא, על כל מה שהוא השיג ועל כל מה שהוא זכאי לו. לדוגמה, בביטול התעודות והצווים המשפטיים נגדנו, קול' ב' 13-15 אומר: "ואף על פי שהיית מת בפשעיך ובברית המילה של בשרך, הוא בכל זאת עשה אותך חי איתו, לאחר שמחל על כל פשעיך. הוא הרס את מה שהיה נגדנו, תעודת חוב שבאה לידי ביטוי בגזירות נגדנו. הוא לקח אותו על ידי מסמור אותו לצלב. הוא פירק את נשקם של השליטים והרשויות, ועשה מהם חרפה פומבית, וניצח אותם על ידי הצלב". עדותו של ישוע מחזיקה מעמד בבתי המשפט השמימיים ומעידה להגנתנו נגד השליטים והרשויות, תוך שהיא מבטלת את טענותיהם לחובות שטרם נפרעו, מכיוון שעדותו של ישוע מצהירה שהכופר עבורנו שולם במלואו, והדרישות הצודקות של התורה מולאו מכיוון שהוא השה שנהרג. בהתגלות 5 אנו רואים את אולם בית המשפט הזה בישיבה. הפרק מתחיל "וראיתי לימינו אשר ישב על כס המלכות מגילה כתובה בפנים ומאחור, חתומה בשבעה חותמות. ואז ראיתי מלאך חזק מכריז בקול רם: "מי ראוי לפתוח את המגילה ולאבד את חותמותיה?" אנו קוראים שלא נמצא אף אחד ראוי בשום מקום, מלבד האריה משבט יהודה, ויוחנן רואה את האריה כשה, שבא ומוציא את המגילה מידו הימנית של אלוהים היושב על כס המלכות. ישוע היה מסוגל לקחת את המגילה בגלל מי שהוא, עדותו עושה אותו ראוי. התג' ה' 9-10 "וישרו שיר חדש, ויאמרו: 'אתה ראוי לקחת את המגילה, ולפתוח את חותמותיה; כי הרגת אותנו, וגאלת אותנו לה' בדמך מכל שבט ולשון ועם ואומה, ועשית אותנו מלכים וכוהנים לאלוהינו; ונמלוך על הארץ'".
עדותו של ישוע לא רק מגלה דברים עתידיים, אלא גם משמשת במובן המשפטי. עדותו היא בעלת הכבוד הגבוה ביותר, ולא ניתן להפריך אותה על ידי שום כוח של גיהינום, עדותו מעניקה את הזכות החוקית לאכוף ולבצע את מטרתו הנצחית של אלוהים. כעת עדותו של ישוע היא חלק ממי שהוא, והיא טבועה בשמו הנפלא. שמו גבוה מכל שם אחר ונתמך על ידי עדותו, כך שכאשר אנו מתפללים "בשם ישוע" אנו קוראים לעדותו כמו בבית משפט, הנותן סמכות מוחלטת ורשות שניתנה לעניין להתקדם לטובתנו. כאשר הרהר בשמו של ישוע, ג'ון ניוטון שכתב את המזמור חסד מופלא כתב גם את המילים הבאות:
"כמה מתוק נשמע שמו של ישוע באוזנו של מאמין! זה מרגיע את הצער שלנו, מרפא את הפצעים שלנו ומגרש את הפחד שלנו.
הוא הופך את הרוח הפצועה לשלמה ומרגיע את השד המוטרד; "טיס מן לנפש הרעבה, ולעייפה, למנוחה.
הו ישוע, רועה, שומר, חבר, הנביא, הכוהן והמלך, אדוני, חיי, דרכי, סופי, קבל את השבחים שאני מביא.
כמה חלש המאמץ של לבי, כמה קרה המחשבה החמה ביותר שלי; אבל כשאראה אותך כפי שאתה, אשבח אותך כפי שהייתי צריך.
עד אז הייתי מכריז על אהבתך בכל נשימה חולפת; ומי ייתן והמוזיקה של שמך תרענן את נשמתי במוות.
