מתי 24: 29-31 NKJV 29 "מיד לאחר הצרה של הימים ההם השמש תחשיך, והירח לא ייתן את אורו; הכוכבים יפלו מן השמים, וכוחות השמים יזדעזעו. 30 "אז יופיע אות בר האנוש בשמים, ואז יתאבלו כל שבטי הארץ, ויראו את בר האנוש בא על ענני השמים בעוצמה ובכבוד רב. 31 "וישלח מלאכיו בקול גדול של חצוצרה, ויאספו יחדיו את נבחריו מארבע רוחות השמים מקצה השמים ועד קצהו השני.
הסכמה על זהותם של אלה שנאספו על ידי מלאכי אלוהים בקטע ידוע זה הייתה נושא לוויכוח ומחלוקת רבים במשך זמן רב. אני מאמין שהמפתח להבנת הקטע הזה ולגישה לאסכטולוגיה בכלל, הוא לעשות זאת מתוך פרדיגמת הכלה, הכוללת את ישראל. הסוגיה המרכזית היא סביב המונח 'הנבחר', אם כי ראוי לציין, שהקטע אינו אומר 'הנבחר' אלא 'נבחריו'. המילה 'נבחר' היא המילה 'eklektos' ופירושה פשוט 'נבחר', במילים אחרות קטע זה במתי 24 כאשר מדברים על אלה שנאספו הוא מתכוון לאלה שישוע בחר. זו ממש לא הכוונה שלי להתווכח על נקודת מבט מסוימת, מכיוון שאני מאמין שיש בעיות עם כל נקודת מבט, בין אם היא לפני השבט, אמצע השבט, לפני הזעם או אחרי השבט, אלא אם כן ניגשים להשקפה כלשהי מתוך הלך רוח כלתי מחודש היא תמיד לא תצליח לראות את התמונה הגדולה יותר של הכלה עם החתן שחוזר למלוך על כדור הארץ. הכלה אינה דוקטרינה, שאנו מתייגים בסוף ציר הזמן האסכטולוגי בהתגלות 19 ואילך, אבל היא הזהות התאגידית שלנו וטביעות רגליה נראות לאורך כל כתבי הקודש, במיוחד כאשר אנו נעים אל אחרית הימים, מכיוון שככל שאנו מתקרבים לסוף הכלה הופכת ברורה יותר ויותר, בזמן שההכנות האחרונות שלה נעשות. התשוקה שלי היא שהכלה תהיה מוכנה, להבהיר את תפקידה הקריטי למלא באחרית הימים המחייבת את נוכחותה על פני האדמה בזמן הצרה. אבל לפני שאוכל להמשיך ולשתף יותר על הדברים האלה, חשוב לבסס את הזיהוי המכריע הזה של 'הנבחר' או שמא עלי לומר 'נבחרו'? לעשות זאת לא קשה אם ניגשים לכתובים כפי שצריך בראש פתוח, לא מחפשים להכניס לטקסט שום דבר שהוא לא אומר, אלא פשוט לתת לטקסט לדבר בעד עצמו. עלינו להניח לכתבי הקודש לפרש את כתבי הקודש במקום לסנן את הפרשנות באמצעות הדעות הקדומות וההנחות שלנו, מכיוון שאיננו מחפשים כתבי קודש שיתמכו במה שאנו כבר מאמינים בו, אלא יכיילו את מה שאנו מאמינים בו לעומת מה שהכתובים מלמדים במפורש. דוגמה קלאסית לכך היא ההנחה שלפני השבט שהנבחר חייב להיות ישראל, משום שהכנסייה הייתה נלקחת לפני הצרה. אבל הטקסט לא אומר ישראל, הוא אומר נבחרו. במקרה זה, ההשקפה שלפני השבט כופה מסקנה על הפסוק כדי לתמוך בעמדתו ואינה מאפשרת לפסוק לדבר בעד עצמו. אני מקווה שאתם יכולים לראות כמה מסוכן זה יכול להיות. הגישה הנכונה היא לקחת צעד אחורה, להפריד בין מה שנאמר לבין מה שלא, ולתת לכתבי הקודש לפרש את הכתובים. אז הנה מה שאני מאמין שהוא פרשנות טובה של המונח 'נבחרו'. קודם כל
- האם ישוע משתמש במילה 'eklektos' (נבחר, נבחר) כדי להתייחס לישראל במקום אחר? התשובה היא לא. כאשר ישוע התכוון להתייחס לישראל, הוא עשה זאת ישירות. לדוגמה: מתי 10:5,6 שנים עשר אלה ישוע שלח והורה להם, "אל תלכו לשום מקום בין הגויים ואל תיכנסו לשום עיר של השומרונים, אלא לכו אל הצאן האובדות של בית ישראל. אין שום פסוק שבו ישוע מתייחס לישראל כאל 'נבחריו'.
- האם ישוע משתמש במילה 'eklektos' (נבחר, נבחר) במקום אחר בתורתו? כן. כאשר הוא מלמד את משל משתה החתונה, זכור את זה שנמצא במשתה ללא בגדי החתונה הושלך לחשיכה חיצונית, ישוע אמר מתי 22:14 "רבים נקראים אך מעטים נבחרים (נבחרים)". הנבחרים הם אלה שישתתפו בסעודת הנישואין, וכפי ששיתפתי במחקר הקודם שלנו על 10 הבתולות, אלה הן הכלה, שכן המונחים "אורח", "בתולה", "חבר החתן" ניתנים להחלפה בהתאם לעיקרון הבסיסי הנלמד באותה עת.
- האם אנו יודעים מי ראו תלמידיו של ישוע כ"נבחריו"? התשובה היא כן. בין האנשים הקרובים ביותר לאלוהים היה השליח פטרוס. הקשיבו למה שהוא כותב בראשונה לפטרוס 1:1-2 NKJV 1 פטרוס, שליחו של ישוע המשיח, לעולי הרגל של הפיזור בפונטוס, גלאטיה, קפדוקיה, אסיה וביתיניה, 2 בחרו (eklektos) על פי ידיעתו המוקדמת של אלוהים האב, בקידוש הרוח, לציות והתזת דמו של ישוע המשיח: חסד לך ושלום יוכפל.
אין ספק שהשקפתו של פטרוס על הנבחר צריכה להיות מסוגלת לשכנע אותנו אחת ולתמיד, מכיוון שהשקפתו היא השתקפות של מה שישוע לימד אותו. יש משמעות רבה לאופן שבו פטרוס מתחיל את מכתבו, שכן הוא כותב ל'עולי הרגל של הפיזור' שהיה מונח ששימש במקור את היהודים שהיו מפוזרים בארצות שונות בגלל הפלישה הרומית. האם פירוש הדבר שפטרוס ראה בנבחרים את שבטי ישראל המפוזרים? ובכן, אתייחס לשאלה זו ועוד בפעם הבאה.
