הראשונה לפטרוס 1:1-2 NKJV 1 פטרוס, שליחו של ישוע המשיח, אל עולי הרגל של הפיזור בפונטוס, גלאטיה, קפדוקיה, אסיה וביתיניה, 2 בחר (eklektos) על פי ידיעתו המוקדמת של אלוהים האב, בקידוש הרוח, לציות והתזת דמו של ישוע המשיח: חסד לך ושלום יוכפל.
כאשר פטרוס כותב את מכתבו הראשון, הוא מפנה אותו אל "עולי הרגל של הפיזור". מונח מוכר זה יוחס ליהודים המפוזרים שנעקרו מארץ ישראל לארצות אחרות בגלל הפלישה הרומית. לאחר מכן, בפסוק 2, פטרוס מתאר אותם כ"נבחרים על פי ידיעתו המוקדמת של אלוהים". במבט ראשון נראה שפטרוס כותב דווקא ליהודים, אך אם נמשיך לקרוא את המכתב, יתברר למי הוא פונה. זיהוי זה של קוראיו של פטרוס חשוב משום שהוא מתחבר לדיון הרחב יותר שלנו בשאלה מי הם הנבחרים? כאחד מתלמידיו הקרובים ביותר של ישוע, עדותו של פטרוס על הנבחר תהיה בהרמוניה עם עדותו של אלוהים, ולכן הבנתו את הנבחר עוזרת לנו לזהות את אלה שייאספו מיד לאחר הצרה הגדולה שישוע דיבר עליה במתי 24:31.
בראשונה לפט' א' 18 פטרוס כותב "ביודעו כי נגזלתם מדרכי התוחלת שירשתם מאבותיכם, לא בדברים מתכלים כגון כסף או זהב" ומאוחר יותר בראשונה לפט' ב' 10 "אשר פעם לא היו עם אלא כעת הם עמו של אלוהים, אשר לא קיבל רחמים אך עתה קיבל רחמים." פטרוס נותן לנו חלון שדרכו אנו יכולים להתבונן מקרוב בקוראיו. הוא מתאר אותם כ"כופרים מדרכי אבותיהם העקרים". זה נשמע כמו היהודים או הגויים? או מה לגבי אלה "שפעם לא היו עם אלא כעת הם עמו של אלוהים", שאליהם מתייחס פטרוס? השליח פאולוס כותב באופן דומה באפס' ב' 11-13: "11 לכן זכרו שאתם, פעם גויים בבשר – אשר נקראים ברית מילה על ידי מה שנקרא ברית המילה שנעשתה בבשר על ידי ידיים – 12 כי באותו זמן הייתם ללא המשיח, בהיותכם זרים מעם ישראל וזרים מברית ההבטחה, בלי תקווה ובלי אלוהים בעולם. 13 אך עתה, במשיח ישוע, אתם, שפעם הייתם רחוקים, התקרבתם לדמו של המשיח." כשפטרוס כותב, הוא עושה זאת לאלה שלא היו עם, אך נכזבו, להיות עמו של אלוהים, אז כן. אני מאמין שפטרוס כולל מאמינים גויים כשהוא כותב, אך יותר מכך, נקודת המבט שלו השתנתה, מכיוון שהוא כבר לא מבחין בין יהודי לגוי אלא רואה אותם כפי שאלוהים רואה אותם, הנבחר. בהשראת רוח הקודש, הוא מכנה אותם 'עולי רגל לפיזור' ו'נבחרי אלוהים', ובכך פטרוס שותל בענף זית הבר בעץ הזית המקומי שהוא ישראל. וואו, זה חשוב, כי כמו פאולוס, פטרוס אומר שיש 'קהיליית ישראל', הוא מזהה מאמינים גויים עם שורשיהם היוברו. המסר הבסיסי של פטרוס הוא לעודד את ה'נבחרים' ברחבי העולם הידוע להתמיד דרך קשיים גדולים, רדיפות וסבל. כי בסיבולת שלהם הם הולכים בדרכו של ישוע שסבל ומת למענם כדי שיוכלו להיוושע. פטרוס מציע סולידריות בסבל המשותפת ליהודי ולגוי, מכיוון שיש רק נבחר אחד. כל דרך שקהילת הגויים תלך בה, המפרידה בינם לבין ישראל, אינה דרך שאלוהים ציווה עליהם. אין תוכנית נפרדת של אלוהים לכנסייה גויה, לא, אם היא רוצה ליהנות מחסד כלשהו של חסד אלוהי, זה רק בגלל שהיא הושתלה בישראל. כל הבריתות וההבטחות ניתנו לישראל, לא לקהילת הגויים. הנה מה ששאול כותב אל הרומים 9:4 הם בני ישראל, ואליהם שייכים האימוץ, התהילה, הבריתות, מתן התורה, הפולחן וההבטחות.
אז כדי לענות על השאלה שלנו: מי הם הנבחרים? אני חושב שפטרוס נותן תשובה נהדרת כאשר הוא כותב ב 1Pe 2:9 NKJV "אבל אתה דור נבחר (eklektos, נבחר), כהונה מלכותית, עם קדוש, עמו המיוחד, שאתה יכול להכריז את שבחיו של אלוהים אשר קרא לך מתוך החושך אל אורו הנפלא"
אסיים בכך שארכז את הנקודות שהעליתי בפעם הקודמת ורק עכשיו. ישוע מעולם לא התייחס לישראל כאל הנבחר, הוא תמיד דיבר ישירות על ישראל, אך הוא השתמש במונח נבחר כאשר דיבר על הנבחר להיות בסעודת החתונה. פטרוס הבין את בחירת האלוהים כמכילה הן את היהודי והן את הגויים, והוא יצר סולידריות בסבל בין השניים. בסופו של דבר, פטרוס מתאר את הנבחר כדור נבחר, כהונה מלכותית וגוי קדוש, עמו המיוחד של אלוהים. אני מאמין שזו פרשנות מקראית טובה שנותנת לכתבי הקודש לדבר בעד עצמם, ומשתמשת בכתבי הקודש כדי לפרש את כתבי הקודש, ולא מכניסה משהו לטקסט שלא נמצא שם. אני מקווה שתסכימו איתי. לקח לנו זמן לפרוק את זה כי זה סמן חשוב על ציר הזמן שלנו. בשלב זה, מכיוון שזיהינו את הנבחר, או שעליי לומר 'נבחריו', אני שמח לחבר את מתי כ"ד 29-31 ואת הראשונה לתהס ד' 13-18 מכיוון ששניהם מתייחסים לאותה קבוצת אנשים, "אנו החיים ונשארים עד ביאת האדון"
