התכנסות ישראל נובאה פעמים רבות על ידי נביאי התנ"ך, אך יותר מכך, גם זמן התכנסותם נחזה כקשור ליום ה'. ניקח לדוגמה את צפניה. חלק גדול מ"צפניה" עוסק ביום ה', במשפט ישראל המתקרב, בהתכנסות ובעונש של עמים, אך הפסוקים האחרונים מסתיימים בתקווה לירושלים ולישראל.
הנה ציטוט מתוך צפניה 3:14-20 NKJV – 14 לשיר, הו בת ציון! צעקו, הו ישראל! שמחי ושמחו בכל לבבכם, הוי בת ירושלים! 15 אלוהים הסיר את משפטיך, הוא גירש את אויבך. מלך ישראל, ה', בקרבך; לא תראו יותר אסון. 16 ביום ההוא יאמר לירושלים: "אל תירא; ציון, אל תהיו ידיך חלשות. 17 ה' אלהיך בקרבך, ה' ה', יושיע; הוא ישמח עליך בשמחה, הוא ישקיט אותך באהבתו, הוא ישמח עליך בשירה". 18 "אאסוף את המתאבלים על האסיפה הממונה, אשר בקרבכם, [להם] תוכחתה [היא] עול. 19 הנה, בעת ההיא אטפל בכל אשר יפגע בך; אציל את הצולעים, ואאסוף את אלה שגורשו; אני אמנה אותם לשבח ולתהילה בכל ארץ שבה הם הושפלו. 20 בעת ההיא אחזיר אתכם, אפילו בשעה שאקבץ אתכם; כי אתן לכם תהילה ושבח בקרב כל עמי הארץ, כאשר אחזיר את שבוייכם לנגד עיניכם", אומר ה'.
שימו לב בנבואה זו שהאדון מלך ישראל יהיה בקרב עמו. מעניין לציין שצפניה מזכירה דווקא את ציון וכותבת: "ביום ההוא יאמר לירושלים: אל תירא מציון, אל תהיו ידיך חלשות. ה' אלהיך בקרבך, ה' יושיע'". זוהי תמונה של אלוהים נוכח פיזית בקרב עמו בירושלים כדי להושיע אותם, הוא יהיה בקרבם כמלך ישראל, האחד האדיר. צפניה כותבת שה' ישמח על ישראל בשמחה, ישקיט אותם באהבתו וישמח עליהם בשירה. באותו זמן, אלוהים יטפל בכל מדכאיה ויושיע אותם. האם ייתכן שהכוונה היא למועד מסירת ירושלים, בזמן שהעמים מקיפים אותה? אני מאמין שכן. הוא יעמוד על הר הזיתים ויספק אמצעי מילוט. שימו לב שיום הטיסה מירושלים הוא גם יום ההתכנסות של המפוזרים במקומות אחרים. צפניה מתנבאת: 'בעת ההיא אחזיר אתכם, גם בשעה שאקבץ אתכם'.
אוקיי, סיכום מהיר: עברתי על האירועים שיתרחשו כאשר אלוהים יחזור במתי 24. במיוחד התמקדנו בכלה, ובמיוחד כיצד היא תהיה האישה שהכינה את עצמה בהתגלות 19, מכיוון שכאשר ישוע חוזר במתי 24, האישה עדיין לא מוכנה, מכיוון שישראל עדיין לא נושעו לגמרי. אכן, כאשר ישוע יחזור כבן האדם, עם ישראל יהיה במצוקה גדולה. אבל אלוהים יבוא בשבילה ולא ינטוש אותה. יש פרק זמן, ימי בר האנוש, שבו אלוהים ינהיג את ישראל באותו אופן שבו משה הוציא את ישראל ממצרים, הרחק ממדכאיה, כדי להביא אותה דרך המדבר להר סיני.
ישנם קווי דמיון רבים בין יציאת מצרים הראשונה ליציאת מצרים השנייה. ביציאת מצרים הראשונה בדיוק כפי שמי ים סוף נבקעו כדי לספק אמצעי מילוט אקסו 14:21, כך ייפרד הר הזיתים ביציאת מצרים השנייה עבור אלה בירושלים לברוח מזך 14:4,5. ביציאת מצרים הראשונה אלוהים נשא את עמו על כנפי נשרים כדי להביאם אליו שמות 19:4, ישראל יישאו שוב על כנפי נשר גדול התג' י"ב 14. או מה דעתך על שמות 20:10 שכתוב "אז הוצאתי אותם מארץ מצרים והבאתי אותם אל המדבר"? ביציאת מצרים הראשונה, ישראל ברחו ממתנגדיה במצרים, האם ידעת שבספר ההתגלות ירושלים מכונה מצרים (התג' י"א 8). ירושלים מכונה באופן סמלי סדום ומצרים, בשני המקומות הללו הייתה בריחה. משה הוציא את ישראל ממצרים, כך גם ה' יוציא את ישראל ממצרים הסמלית שהיא ירושלים. לאן הם הלכו אחרי שברחו דרך ים סוף? זה היה אל תוך השממה. דברים 8:2 מסביר שאלוהים הוביל את ישראל למדבר כדי להצניע ולבחון אותם, לגלות מה היה בליבם והאם הם ישמרו את מצוותיו או לא. במדבר הפכו ישראל לאשתו המאורסת של יהוה אלוהים, עם ברית הנישואין שנכרתה על הר סיני. אני מקווה להראות איך אותו תהליך יתרחש שוב. ישוע אדוננו יהיה בקרב עמו, והוא יוביל אותם אל המדבר כדי לבחון אותם, לנפות אותם ולהכין אותם כאישה שהכינה את עצמה. האישה תהיה מוכנה במדבר. זה תמיד המצב, הכלה במדבר. כשאנחנו מדברים על ההתכנסות, זה לא יהיה לירושלים ואפילו לא לישראל, לא בהתחלה, אבל זה יהיה למדבר. הנה מה שיחזקאל כותב ביחזקאל 20:33,34 [ESV2011] "בעודי חי, מכריז האדון אלוהים, בוודאי ביד חזקה ובזרוע מושטת ובזעם נשפך אהיה מלך עליך. 34 אוציא אתכם מן העמים ואקבץ אתכם מן הארצות אשר אתם פזורים, ביד חזקה ובזרוע מושטת ובזעם נשפך. 37 ואביא אתכם אל מדבר העמים, ושם אשפוט אתכם פנים אל פנים. 36 כשם ששפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים, כך אבוא לשפוט אתכם, מכריז ה' אלהים. 37 אני אגרום לך לעבור מתחת למוט, ואביא אתכם אל תוך ברית הברית".
עדיין לא לימדתי על חגי ה', אבל אני רוצה להזכיר אותם כאן, כי לכל משתה יש התגשמות נבואית, ומה שאני מלמד ביציאת מצרים השנייה יהיה בהרמוניה עם חג החצוצרות ובהגשמתו, שפותח עשרה ימים של יראה ומסיים ביום כיפור, יום הכיפורים. הסעודה הבאה שיש לקיים היא חג החצוצרות שאנו מאמינים שהוא הזמן שבו אלוהים יחזור. כאשר ישוע יחזור, יהיה זה התגשמות נבואית של חג החצוצרות אשר יפתח עשרה ימים של יראה לפני יום כיפור, יום הכיפורים שהוא היום החשוב ביותר של האמונה היהודית. כל הזמן הזה הדגש העיקרי הוא על חשבון נפש ותשובה. בעקיצות מהירות 40 – 44, נקודה מרכזית שהבאתי היא שחרון אפו של אלוהים שמור עד יום האדון. שהחותם השישי והחצוצרה השביעית מציינים את יום האדון ואת תחילתן של שבע קערות הזעם. מכיוון שיום ה', יהיה חג החצוצרות, משמעות הדבר היא שעשרת הימים הנוראים, שבמהלכם תהיה ההזדמנות האחרונה לתשובה ולישועת ישראל, יהיו גם זמן של חרון אף על הארץ. זה מה שיחזקאל מזכיר כאן בזמן כינוס ישראל, ה' יאסוף את עמו מן הארצות שבהן הם מפוזרים ביד מושטת ובזעם נשפך. יחזקאל ממשיך בפסוקים 35-37 ואביא אתכם אל מדבר העמים, ושם אכנס אתכם למשפט פנים אל פנים. 36 כשם ששפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים, כך אבוא לשפוט אתכם, מכריז ה' אלהים. 37 אני אגרום לך לעבור תחת המוט, ואביא אתכם אל תוך ברית הברית.
וואו, זה מדהים, אלוהים עושה את הדמיון בין יציאת מצרים הראשונה לשנייה. הוא אומר, כשם ששפטתי את אבותיכם במדבר, כך אעשה זאת עמכם. הוא גם אומר שהוא ייווכח איתם במשפט פנים אל פנים, הסיבה לכך היא שישוע יהיה איתם פיזית באותו זמן. היכן יתקיים המפגש הזה? זה לתוך המדבר של העמים, תרגומים אחרים אומרים המדבר של העמים, איפה זה יהיה, אני אמשיך בפעם הבאה.
