Menu

QB69 הכלה התבגרה (חלק 1)

<איור class="wp-block-embed is-type-video is-provider-youtube wp-block-embed-youtube wp-embed-aspect-16-9 wp-has-aspect-ratio">

QB69 הכלה התבגרה – חלק 1
מבוא

בשמיני ביוני 2022, תיעדתי ביומן התפילה שלי את המילים האלה ששמעתי את אלוהים אומר ברוחי, "מייק, אני מזמין אותך לבוא לפניי, אבל בוא לבד!". זה היה רגע מכונן בחיי, אם כי אז לא היה לי מושג איזו השפעה עומדת להיות לציות שלי לייעודו באופן אישי. במשך זמן מה, הרגשתי שאלוהים מושך אותי למקום עמוק יותר איתו, ידעתי שיש מקום כלשהו מעבר לצעיף שהוזמנתי אליו, אבל הרגשתי גם שהמעבר הזה, המעבר הזה לצד השני של מה שיכולתי לראות רק במעומעם, ידרוש כניעה מוחלטת. התנחמתי בעדותו של השליח פאולוס עצמו, שסיפר "(7) אך כל רווח שהיה לי, ספרתי כהפסד למען המשיח. (8) אכן, אני מחשיב כל דבר כאובדן בגלל הערך העולה של הכרת ישוע המשיח אדוני. למענו סבלתי את אובדן כל הדברים ומחשיבים אותם כזבל, כדי שאוכל לזכות במשיח" – אל הפיליפיים 7-8: 3 ESV וכך עשיתי. הנחתי הכול, כל תפקיד ואחריות שהיו לי פעם, כדי להיות באמת לבד איתו ולא יהיה לי מה להציע מלבד לבי בתקופות ממושכות של בדידות ודממה, להקשיב ללבו ולהשתקם על ידי אהבתו.

כואבים ככל שיהיו, זמנים כאלה חיוניים לרווחתנו הרוחנית, מכיוון שבלעדיהם היינו ללא ספק מתמידים במסגרת מיושנת של מחשבה או נסיבות ללא אמצעים להסיט לזרמים חדשים של התגלות או כיוון, הכרחיים אם ברצוננו להגשים את ייעודנו ולהיות מוכנים לימים הבאים. יש כל כך הרבה דברים שיש לאלוהים עבורנו, כל כך הרבה דברים שעדיין לא קיבלנו. הנחלות והפעלות מוכנות להשתחרר כשהוא קורא לנו להתייצב בפניו בדרכים שאולי מעולם לא עשינו בעבר. אני בטוח שתסכימו כמה קשה לעשות זאת, אך ישנם מאגרים בלתי מנוצלים של חסד הממתינים לאלה אשר מחליטים להמשיך לרדוף אחריו ברעב בלתי פוסק לצאת אל מעבר לצעיף. עכשיו זה דבר אחד להרפות כאשר מה שאנו מחזיקים כבר אינו פרודוקטיבי או נחוץ, אלא מבחן אמונה הרבה יותר גדול לנטוש משהו שעדיין פורה או מוערך על ידי אחרים, אך יוחנן 15:2 מלמד, איך זה אותם ענפים נושאי פרי שהם אלה שנגזמו להיות אפילו יותר פוריים. כואב, כן, אבל איזו מתיקות מחכה לנו שם בגפן, אינטימיות נדירה עם ישוע עולה על כל דבר מהעולם הזה שאנו עשויים לנצור. הייתי צריך להתמקם כך, כי משהו בעל השפעה והשלכה עצומה עמד להיגזר משמיים, הייתי צריך להיות מוכן לשמוע ולקבל.

בדיוק שלושה חודשים לאחר מכן, בשמיני בספטמבר 2022, מתה המלכה אליזבת השנייה בעת שהתגוררה בבלמורל, סקוטלנד. בעוד האומה מתאבלת בתחושת אובדן עמוקה שקשה לבטא אותה, עמוק יותר מהשטף הרגשי היה מערבולת רוחנית שרבים חוו וביקשו להבין. שאלתי את אלוהים באותם ימים כדי להבין את המשמעות הנבואית של חייה ומותה של המלכה ונדהמתי מההתגלות שהגיעה. פרסמתי פרשנות על כך במהלך שבוע האבל הרשמי, אך במקום לקחת את הזמן כאן, אני ממליץ לכם להתייחס לפרשנות מכיוון שהיא מסבירה קשר משמעותי משנות הרפורמציה של המאה ה16 לזמננו הנוכחי במאה ה21. אבל בקיצור, אחת הנקודות העיקריות שאני מעלה בפרשנות היא שמה שקרה במהלך הרפורמציה האנגלית בתקופת המלך הנרי השמיני היה מאוד כלתי ואופיין דרך מרי ואליזבת. גירושיו מקתרין מאראגון, פירושם גירושין מהכנסייה באנגליה מהכנסייה ברומא, מה שהביא טראומה גדולה לכלה. מעשיו של המלך הנרי השמיני לא היו נטולי השלכות חמורות מכיוון שכאשר יורשתו המלכה מרי הראשונה עלתה לכס המלוכה בשנת 1553, אני מאמין שהאדון גזר תקופה של 400 שנה שתעבור עד שתתחיל רפורמה חדשה וההתקדמות הכרונולוגית דרך תקופה זו תסומן על ידי פטירתן של שש מלכות. וכך קרה ששעון נבואי החל לתקתק כאשר המלכה מרי הראשונה עלתה לכס המלוכה בשנת 1553, ואז בדיוק 400 שנה לאחר מכן בשנת 1953 המלכה אליזבת השנייה הוכתרה והפכה למלכה העוצרת השישית וכאשר היא מתה בשמיני בספטמבר 2022, זה ציין את פטירתן של שש מלכות מאז הנרי השמיני, והשלמת הצו שנעשה במהלך הרפורמציה.

בסדרת עקיצות מהירות זו אני רוצה לשתף אתכם בצו חדש ששמעתי ברוחי מהדהד מבית המשפט של השמיים. אפרוק כמיטב יכולתי את ההתגלות וכמה מהשלכותיה עלינו כיום בתחושת חשש, משום שמשקלה ועוצמתה מוחזקים בתוך שבריריותו של כלי העפר שלי. תורה נבואית זו מסמנת רגע מכונן עבור גוף המשיח העולמי על כל ביטוייו הנפלאים ושונותו. יש שיחלקו על כך ויש שיעלבו, ובכל זאת אני נאלץ בכל הענווה להעמיד את עצמי מעל המעקה כדי לבשר את הגזירה הזאת מבית דין של שמיים. אני חייב להמשיך, כי הרבה מונח על כף המאזניים. אני מתפלל בעודכם קוראים או מקשיבים, לבכם יהדהד במוחה של הרוח ולהבה שתוצת לעולם לא

תכבה.

העונה המרשימה ביותר של כל ההיסטוריה שלנו היא עלינו, שבה אין לנו דבר אחר חשוב, עמוק או משמעותי יותר בשעה זו ממה שהרוח אומרת לכנסיות: מבית המשפט הגבוה ביותר בשמיים נקבע "הכלה התבגרה". למרות שהכתובת הייתה על הקיר הכנסייתי במשך שנים רבות, הרגע הזה התגנב לעין באופן בלתי צפוי למדי, אך בידיעה מוקדמת של האב שבשמיים, יום זה נקבע ונכתב הרבה לפני שהשחר הראשון הטיל את אורו על עולם חף מחטא. כפי שנראה, ההשלכות של גזירה זו "הכלה הגיעה לבגרות", הן מרחיקות לכת. הגענו לקו פרשת מים בהיסטוריה של הכנסייה ועכשיו הגיע הרגע שבו הכלה תקום ותטעין את האקלים הרוחני על אומות העולם. אף על פי כן, דברים אלה מובחנים מבחינה רוחנית (הראשונה אל הקורינתיים 6-16: 2), ולמרות חומרת הגזירה, היא מכבידה על הנביאים, כמו תמיד, לנהל את דבר ה' על אומה. "(7) בוודאי האדון אלוהים אינו עושה דבר, אלא אם כן הוא מגלה את סודו לעבדיו הנביאים." – עמוס 3:7 NKJV בהמשך סדרה זו, נחקור ביתר פירוט את תפקידם ואחריותם של הנביאים, ונבין את החשיבות החיונית להקמת מועצה נבואית מודעת לחתן וכלה בכל אומה בעולם, אך לעת עתה ברצוני לעודד אתכם ללכת מעבר לצעיף במסירותכם האישית ובאינטימיות שלכם עם ישוע. לא משנה מה קרה בעבר, לא משנה באיזה מצב או נסיבות אתם מוצאים את עצמכם, היו סמוכים ובטוחים שהטוב ביותר עוד לפניכם. יש מקום של מפגש שמחכה לכם מעבר לצעיף, העבר שלכם הביא אתכם למקום בו אתם נמצאים עכשיו, אבל הוא לא צריך לקבוע היכן תהיו מחר. מי ייתן ודבר המשיח יזרז את לבכם ומוחכם כדי להחיות את האמת ואת רוחו באש רעננה.