בסדרה זו עד כה, "הבנת המזרח התיכון" (QB84 ו-QB85), הדגשתי את טבעו של המאבק הרוחני המתנהל סביב האירועים המתחוללים במזרח התיכון. מארג מורכב של חוטים נבואיים וגיאופוליטיים נשזר יחד הן במישור הנראה והן במישור הבלתי נראה. הפיוס בין האורקלים המקראיים העתיקים לבין אירועים עולמיים עכשוויים הולך ומתבהר, וכל ערפול סביב הנרטיב האסכטולוגי מתרומם כמו ערפל בוקר חרוך על ידי השמש העולה. תוצאה ספציפית ממתינה – שיא של כל מה שהיה קודם, מתכנס למסקנה אחת סופית. המזרח התיכון, עם ירושלים כפרס האולטימטיבי, הוא הזירה שבה מתרחש סוף המשחק.
אפילו קריאה סתמית בתורתו של ישוע על אחרית הימים ומכתבי השליחים אינה מותירה ספק: צרות לפנינו. השליח יוחנן, שהופקד על הקלטת האפוקליפסה, מגלה שהמצב יחמיר הרבה יותר לפני הניצחון הסופי של הטוב על הרע. כאשר האדון ישוע המשיח יחזור במלוא הוד מלכותו, עוצמתו וסמכותו, הוא ישלים את משימתו המשיחית ויביא ישועה לכל אלה המוכנים והממתינים לשובו המפואר. זוהי התקווה הנצחית שאליה הוזמנו כולנו – לא במה שיש עכשיו, אלא במה שתהיה התוצאה הסופית. לא משנה מה הסבל של החיים האלה, תהילה מחכה לאלה אשר שמו את מבטחם בישוע המשיח אשר עולה בהרבה על הניסיונות הזמניים העומדים בפנינו.
המחלוקת על קרקעות
אחד החוטים המרכזיים של מארג זה הוא הוויכוח על הקרקע, שבו תביעות היסטוריות אינן מותירות הרבה מקום להרמוניה, וזכויות גיאופוליטיות ודתיות מתבלבלות. כתוצאה מכך, העולם נראה מקוטב כעת יותר מאי פעם בנוגע לישראל ולפלסטין, עם פתרון בר-קיימא מעבר לשאיפותיהם של רובם. המטרה שלי בסדרה הזאת היא לא לסנגר לצד אחד נגד השני. אני לא רוצה להיות שנוי במחלוקת או לקטב עוד דעות – רחוק מזה! במקום זאת, זה לקחת צעד אחורה מהמבוך של דעת הקהל והדיווח הגיאופוליטי ברשתות החברתיות ולבחון ברצינות את כתבי הקודש כדי למצוא חוכמה והבנה כדי להבחין באירועים עולמיים עם מצפן המכויל לדבר אלוהים ולא לכל אג'נדה או דעה קדומה אחרת. לפני שניישר קו עם נקודת המבט הישראלית או הפלסטינית, עלינו לוודא שיש לנו ראייה תנ"כית מקיפה, עדשה שדרכה נוכל לזהות כמה עקרונות איתנים שיכולים לעזור לגבש נקודת מבט ברורה יותר ולעבד מחשבה ודעות. בדרך זו, אנו נמנעים מגיוס מבלי משים לקמפיין שעלול לתדלק את מזימותיו הזדוניות של השטן.
תנאים מקראיים לשיקום
קודם לכן, הדגשתי כיצד ישנם תנאים ספציפיים וציר זמן המציין מדוע ומתי אלוהים יקיים את הבטחתו להחזיר את ישראל מהמקום שבו היא הייתה מפוזרת בין האומות. ראינו בדברים 1-6: 30 שתנאי מוקדם למימוש הבטחת אלוהים לשובם היה חזרה מוקדמת של ליבם אליו, ציות לקולו בהתאם לכל מה שהוא ציווה עליהם. הנטל הוא על ישראל לשוב בלב ובנפש אל ה' ואל מצוותיו, מפני שהבטחת ה' להשיב את ישראל למולדתם תלויה בקריטריון זה.
אם אנו מפתחים את מושג השיקום הזה עוד יותר, אנו מכירים את דברי הימים ב' ז' 14, אשר אומר: "אם עמי הנקרא בשמי יצניע את עצמו, ויתפלל ויבקש את פני, ויפנה מדרכם הרעה, אז אשמע מן השמים, וסלחתי לחטאם וארפא את ארצם." פסוק אהוב זה משמש בהקשרים רבים, אך הוא בעצם עושה את הקשר לכך שמחילת החטאים וריפוי הארץ מותנים בלב העם, המתבטאת בתשובה ובענווה שלהם בבקשת ה'. בחיבור שני הקטעים הללו יחד, אנו רואים כי:
שיקום אינו מעשה ידיו של האדם אלא של אלוהים, והוא דורש כפרה של אומה כדי לרכוש את רחמיו ולהימנע ממשפט.
האם ישראל עמדה בתנאים אלה?
באופן טבעי עולה השאלה האם תנאי זה של ענווה ותשובה התקיים, במלואו או בחלקו. בעוד שקיים ויכוח מסוים בנוגע לנקודה זו, מה שאנו יכולים להיות בטוחים בו הוא שעדיין יגיע היום שבו ישראל יקבלו את ישוע כמשיח שלהם (לוקס 13:35). שכן, כפי שפאולוס כותב,
"(25) פן תהיו חכמים בעיני עיניכם, אינני רוצה שלא תהיו מודעים לתעלומה זו, אחים: הקשחה חלקית באה על ישראל, עד שמלוא הגויים יבואו. (26) וכך יוושעו כל ישראל, כמו שכתוב: 'המושיע יבוא מציון, יגרש את הרעות מיעקב'; (27) 'וזאת תהיה בריתי עמם כאשר אקח את חטאיהם.' – אל הרומיים י"א 25-27 ESV
פסוקים אלה ואחרים מראים שכאומה, עם ישראל עדיין לא הכיר בישוע כמשיחם. היום הזה מחכה כאשר אלוהים ישפוך על בית דוד ועל תושבי ירושלים רוח של חסד ותחנונים לרחמים, כדי שכאשר הם יסתכלו עליו שהם ניקבו, הם יתאבלו עליו, כמו שמתאבלים על בן יחיד, ויבכו עליו מרה, כמו שבוכים על בכור (זכריה י"ב 10
).ריפוי הארץ
בואו נעצור ונחשוב לרגע. אם ריפוי הארץ הוא מעשה של אלוהים בתגובה לחרטה של עם, אך הבסיס לסליחת חטאים אינו עוד באמצעות דם פרים או עזים (אל העבריים 1-4: 10) אלא באמצעות קורבן הכפרה של ישוע (אל העבריים 12-14: 9), אז עד שישראל יקבלו את משיחם, זה מעלה את השאלה: כיצד ניתן לרפא את ארצם? יתר על כן, אם כתבי הקודש מצביעים על כך שישועת ישראל מחכה ליום האדון, האם פירוש הדבר שארצם תישאר שנויה במחלוקת עד שישוע יחזור? אני מאמין שכן. האם אין לנו אפוא תקווה לשלום במזרח התיכון? בוודאי שלא. אכן, עלינו להתפלל לשלום ירושלים (תהילים קכ"ב 6 – 9). בסופו של דבר, התשובה לתפילות אלה יכולה להימצא רק במי שהוא נסיך השלום (ישעיהו ט' 6). אבל השלום מגיע במסווים רבים וניתן להשגה ברמה מסוימת כאשר יש נכונות לחפש אותו מכל הצדדים.
סיכום ומבט קדימה
לסיכום, פיתחתי את הרעיון ששיקום הארץ אפשרי רק באמצעות שיקום היחסים בין ישראל לאלוהים, והבסיס למערכת יחסים זו הוא באמצעות בנו, משיחם, ישוע המשיח. העיקרון כאן הוא פשוט: קודם יחסים, אחר כך שיקום. זה חל הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית. באמצעות מערכת יחסים אישית עם ישוע כאדון וכמושיע, חיינו משוחזרים מעבדות לבן, מחושך לאור, ממוות לחיים. ברמה התאגידית, לאומה יש גם מערכת יחסים עם אלוהים. הוא נשאר ריבון על כל האומות ונותן דין וחשבון לכל אחת מהן (מעשי השליחים 26-31: 17). הנה מה שכתב ירמיהו בנוגע ליחסיו של אלוהים עם העמים:
"אם בכל עת אודיע כי יש לעקור אומה או ממלכה מן השורש, לקרוע ולהשמיד, ואם אותה אומה הזהרתי את החוזרים בתשובה מפני רשעותה, אזי אתעשת ולא אגרום לה את האסון שתכננתי. ואם בזמן אחר אודיע שיש לבנות ולנטוע אומה או ממלכה, ואם היא עושה רע בעיני ואינה מצייתת לי, אשקול מחדש את הטוב שהתכוונתי לעשות למענה." – ירמיהו י"ח 7 – 10
כל דבר שאלוהים עושה אינו מעובד באמצעות הפרוטוקולים המשפטיים של צדק וצדק. הוא אלוהים כורת ברית ושומר ברית. כאשר אלוהים גאל את ישראל ממצרים, הוא חתם איתה על חוזה נישואין בהר סיני. ברית משה ביססה את הבסיס ליחסיהם וכללה תנאים לכיבוש הארץ שהובטחה לאברהם. בנוסף, היא כללה הבטחות לשיקום ולשיבה למולדתם אם ינושלו בשל כישלון כלשהו בקיום התחייבויות הברית שלהם.
מימוש הבטחותיו של אלוהים מותנה בברית שבה מתקיימות הבטחות אלה.
בפעם הבאה, נחקור עוד יותר את ההשלכות של הברית הישנה והחדשה כפי שהן נוגעות ישירות למעשי האיבה הסוערים בישראל ובפלסטין. הסיבה לכך היא שהדינמיקה המורכבת של הסכסוך במזרח התיכון שזורה עמוק בנושאים נבואיים ובריתות המושרשים בכתובים. הבטחת הארץ והשיקום קשורה ישירות לשיבתו הרוחנית של עם ישראל לאלוהים ולקבלת ישוע כמשיח. בעוד הנוף הגיאופוליטי הנוכחי טומן בחובו מתח ומורכבות, הסיפור המקראי מציע פרספקטיבה מלאת תקווה. שיקום ושלום נמצאים בסופו של דבר בהגשמת הבטחותיו של אלוהים, המתמקדות במערכת יחסים איתו באמצעות ישוע המשיח. בעודנו עוסקים בנושאים עמוקים אלה, הבה נישאר מונחים על ידי כתבי הקודש, בניסיון להבין את האמיתות הרוחניות העמוקות יותר המעצבות את נקודת המבט שלנו ואת פעולותינו. בסופו של דבר, שלום אמיתי ובר קיימא לאזור ולעולם יגיע באמצעות מימוש תוכנית הגאולה של אלוהים, העולה על כל סכסוך ופילוג אנושי.
